חנן כהן מגיב על מכתבי שרשרת ושמועות אינטרנט – מאז 2002
ההסבר:
מדי פעם צצות עצות חדשות לטיפול עצמי בכוויות. כולן שגויות ומסוכנות. במקרה של כוויה, צריך קודם כל לקרר עם מים טוב טוב את מקום הכוויה ואחר כך לחבוש כדי להגן על הפצע מזיהום. במקרה של כווייה חמורה, לגשת מייד לקבלת טיפול רפואי.המקור:
סיפור ברוסית - תורגם לטובת הציבור שלא דובר רוסית. להלן מה שקרה:פעם הכנתי דייסה, רציתי לבדוק האם דייסה כבר מוכנה, אבל הכף החליקה מהיד לתוך הסיר שהיה בו תבשיל רותח, אני מנסה לתפוס את הכף ומכניס את ידי למים רותחים ו....
יש לי חבר, שהיה ווטרינר בוייטנאם, והוא בדיוק נכנס לביתי ברגע זה, הוא שמע את זעקת הכאב שלי והבין מיד מה קרה, שאל האם יש לי קצת קמח רגיל ... משכתי את שקית הקמח, הוא הכניס את היד שלי לתוך שקית הקמח, ואמר שצריך להחזיק את היד בקמח במשך כ-10 דקות, כך עשיתי.
הוא סיפר, שבוייטנאם, בחור אחד כולו עלה באש, כולם היו בפאניקה ולא ידעו מה לעשות, דבר ראשון שעלה להם בראש לשפוך עליו קמח שהיה במקום. הם פזרו עליו שק קמח כדי לכבות את האש ... הם הצליחו לכבות את האש, ועל הקורבן לא היתה אפילו בועה אחת ולא נשארו סימני כוויות ! " בקיצור, החזקתי את היד לתוך שקית של קמח במשך 10 דקות, וכשהוציא את היד גיליתי - שלא היתה אדמומית ואפילו לא בועה , וגם לא הרגשתי שום כאב.
עכשיו, אני תמיד מחזיק שקית של קמח במקרר ובכל פעם שאני נכווה, אני משתמש בקמח, שבעזרת השימוש בו, לא נשארת כל אדמומיות, צריבה או בועה! קמח קר עובד אפילו טוב יותר מאשר קמח בטמפרטורת החדר.
שמור על חבילה של קמח לבן במקרר שלך ואתה תהיה מאושר שעשית את זה.
פעם שרפתי את הלשון ושמתי קמח על הלשון בערך ל- 10 דקות. הכאב נעלם ולא היתה כוויה.
נסה את זה!
לקרר אזור שנכווה תחת מים קרים , לא מומלץ.
פשוט לשים את הקמח במשך 10 דקות ולחוות את הנס.
אהבתי במיוחד את הווטרינר מוויאטנאם. שאין לי ספק כי במקור היה Vietnam veteran, יעני חייל משוחרר בוגר וייאנטאם.
מעבר לזה, מנסיוני כמתנדב במד"א (לפני מספר עשורים) יש לאנשים כל מיני אמונות לגבי טיפול בכוויות. כבר נתקלתי באנשים עם אבקת קפה נמס על הכוויה (סיפור מההפטרה לנקות את הפצע ולמנוע הידבקות של הגלד), וכמובן שכל מיני פטנטים עם מרגרינה, חמאה, שמנת, ושאר מוצרי חלב שומניים שרק מחמירים את השפעת החימום.
הייתי מציע לתת כאן תגובה מקצועית של רופא מומחה לטיפול בכוויות. אני בטוח שאתר חשוב כמו "לא רלוונטי" יוכל לארגן זאת.
ותודה על השירות הנהדש במשך כל השנים האלה!
ועוד יותר מזה, לגבי הרעיון המבריק לשפוך קמח על אדם בוער:
למיטב ידיעתי קמח הוא חומר דליק, למרות שהוא בד"כ ארוז בצורה דחוסה מספיק כדי שזה לא יקרה. מצד שני, אם שופכים אותו על אש/אדם בוער, זה בהחלט עלול להגביר את הבערה. בפיזור מספיק (נניח "ענן"חלקיקי קמח שהתפזר מעופפים באויר), זה עלול אפילו להיות נפיץ.
לכוויות לא חמורות תרופות הסבתא למיניהן אכן עוזרות. אני למשל קיבלתי עצה לשים שמן על כוויה ולקרב למקור חום. ניסיתי כמה פעמים וזה עבד. דבר נוסף שעוזר זה לשים אלוורה (לא ג'ל, אלא את המקור מהצמח שאפשר לגדל בעציץ). אין לי מושג ולא ניסיתי אף פעם לטפל כך בכוויה רצינית, אבל בדברים קטנים שנגרמים ממים רותחים או נגיעה שגויה בכיריים לוהטות, זה בהחלט עוזר.
ובמקרה שמישהו ממש עולה באש, ממש לא מומלץ לקרב אליו קמח. קמח הוא פציץ.
רק מים קרים!! במטבח אני נכווית לעיתים קרובות ורק מים קרים עוזרים. אח"כ אפשר לשים גם אלוורה או קרם לחות.
מבקשת הסבר מפי רופא מומחה לגבי נכונות או אי נכונות השימוש בקמח נגד כוויות.
התרגום הגרוע של הוטרינר מויאטנם הצחיק אותי יפה.
אבל כמה דברים שחשוב לציין בכל זאת:
א. לכוויות קלות בלבד תרופות סבתא יעילות, כולל למרוח שמן/חמאה/מרגרינה או אלווורה מהצמח.
ב. בכוויות קשות, אסור לשטוף במים, במיוחד על בן אדם שבער.
ג. בכוויות מחומרים כימיים שונים ניתן להשתמש בקמח על אזור הכוויה. הוא סופג את החומר, ומקטין את כמות החומר הנספגת בגוף.
אף אחד לא חשב על הדבר הבא:
איך זה בדיוק, כשמישהו בוויטנאם עלה באש – היה ממש במקרה (כמובן!!) מספיק קמח בשביל לכסות את הבחור..?
הרי אני הולך עם 5 קילו קמח עליי לכל מקום – אתם לא?!
אנשים לא מבינים דבר אחד- כוויה היא בעצם פגיעה בעור. יש לנו [בגדול] שלוש שכבות של עור, כשחומרת הפגיעה נקבעת לפי השטח ולפי העומק- כלומר, כמה שכבות של עור היא הרסה.
המטרה של העור היא להגן עלינו בפני חדירה של זיהומים, וברגע שהעור נפגע אותו אזור חשוף לזיהומים.
לכן כל תרופות הסבתא שמציעות לטפל בעזרת שלל חומרים- ביצים, לבן, חמאה, שמן קמח ושאר ירקות יכולים לגרום רק לנזק. האזור פגוע וחשוף, לא מדובר בחומרים סטריליים אלא בחומרים שיכולים להיות מלאים בחיידקים או שיכולים לגרום לגירוי.
במקרים של כוויה שטחית בלבד אולי לא יגרם יותר מדי נזק משלל ההמצאות האלה [וגם כאן עדיף לוותר] אבל בכוויות רציניות יותר בהחלט ייגרם נזק.
בקיצור- לקרר במים קרירים ומקסימום להניח קרח על האזור. ואם לא בטוחים- לפנות לטיפול רפואי אצל איש מקצוע ולא להאמין לכל מיני שטויות שרצות באינטרנט.
[אני כותבת את הדברים מתוך הניסיון שלי לאחר התנדבות במד"א. מי שלא מאמין מוזמן לקרוא מאמרים מקצועיים בנושא]
אכן, vet הוא בוגר מלחמת וויטנאם ולא וטרינר, ואכן לא מדובר בתרופה אמיתית.
המקור באנגלית:
http://www.truthorfiction.com/rumors/f/Flour-burns.htm
יש גם טיפים טובים ונכונים בתרגום המצורף. מאוד מומלץ לשמור קמח מנופה במקרר – כי זה מונע תולעים בקמח.
הקטע עם ה'קמח על הלשון לעשר דקות' רק תחשבו טכנית, איך אפשר אפילו עשר שניות????!!!
הדרך הטובה ביותר (מנסיון!!!) לטפל בכוויות מקומיות (במיוחד אלו שנגרמות במטבח ממים רותחים / שמן רותח וכיוצ"ב) היא: להחזיק במקרר, במדף של החמאה, שפופרת של קרם / משחה "סילברול" (אפשר לרכוש בבית המרקחת ולפעמים אפשר לבקש מהרופא לתת). אם מתרחשת כוויה – מיד, אבל מיד!!! למרוח כמות נדיבה של הקרם על מקום הכוויה, לשם עליו בעדינות תחבושת ועל התחבושת פלסטר (כלומר "סרט דבק" רפואי). לחזור אחרי עוד כמה דקות שוב על המריחה (אם רוצים, אפשר לשים לכמה דקות כפפת ניילון חד פעמית רפויה על האזור, אך לשים-לב שניילון לא "נושם", לכן לא תמיד אני עושה זאת). אחרי כ-10 דקות עד 30 דקות (תלוי בחומרת הכוויה), לא תתפתח אדמומית וכו'. לצערי, היות ואני נכווית הרבה (ובעבר כשלא היה לי "סילברול" רצתי לקופ"ח, ואז זה לקח בין 10 ימים לשבועיים עד שהמקום התרפא), גיליתי כי רק משחת "סילברול" (חייבים להחזיקה במקרר כדי שהמשחה באמת תרפא), רק היא ממש "הצילה" אותי מתוצאות הכוויה. בהצלחה ובאיחולים שלא תהיינה כוויות…
בהמשך להודעתי הקודמת, אפשר להוסיף גם פסקה זו:
נ"ב: אם במקרה נמצאים בחוץ, ואכן יש חול בסביבה, אפשר לנסות להתגלגל על הארץ כדי לכבות את הלהבות.שנגרמות, אם נעלה חלילה בלהבות, כלפיד בוער, עקב פצצה שנפלה עלינו, בעת מלחמה וכו'. אבל זה מקרה קיצוני כמובן, לא עלינו.
סילברול מומלץ רק לכוויות מדרגה 2. לא הייתי ממליצה לחבוש עם סילברול וניילון לא נושם, כי הכוויה דווקא צריכה להיות באוויר ולנשום. חלבון ביצה הוא תחבושת טבעית מצויינת לכוויות. אחרי הקירור של הכוויה במים קרים אאפשר למרוח כמה פעמים חלבון ביצה והוא מתקשה והופך לתחבושת טבעית שאף מספקת חלבון לפצע הכווייה. הבעיה היחידה – שלא תהיה סלמונלה בביצה…
הקמח עזר מאוד לכוויה בלשון ובשפתיים!
תודה רבה על העצה !
חשוב לי להעיר על דברי שלומית מ2013, במידה ומישהו עדיין מגיע לכאן וקורא את הדברים. שלומית כתבה על משחה בשם סילברול, והציעה לכולם שתמיד יהיה להם זמין משחה כזאת. חשוב לי להעיר ולהאיר על כך. סילברול היא אכן משחה שעוזרת בטיפול בכוויות, ואכן חייבים לשמור אותה במקרר, אבל יש אנשים שרגישים למשחה הזאת, כדוגמא אנשים שיש להם רגישות לG6PD (פולים) וזה יכול אפילו לפגוע בהם עד כדי מוות. לכן חשוב על כל תרופה שלוקחים בכל מקרה ספציפי להתייעץ עם רופא או בעלי מקצוע רפואיים אחרים שיכולים ומכירים את התרופה (לא כל אחד בתחום הרפואה מכיר את כל התרופות לדוגמא אם תבואו לשאול מתנדב מד"א רגיל כמו מע"ר או חובש כנראה שהוא בכלל לא יכיר את התרופה.. עדיף אנשים יותר רלוונטים כמו רופא, אחות, רוקח, פראמדיק..) ועל כל תרופה שכתוב עליה שצריך מרשם רופא לעשות בירור מי יכול לקבל ומי לא. לא סתם אנשים לומדים את המקצוע הזה שנים רבות. אנא מכם הזהרו ושמרו על עצמכם!