אתגר טיקטוק מסוכן ומוסתר שבו בנות מעודדות זו את זו לפגיעה עצמית (המלצה - לכאן ולכאן)

ההסבר:

העניין נמצא בבדיקת קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט. כשתתקבל תשובה, אפרסם אותה כאן.

המקור:

חשוב מדי כדי לשתוק.
אנחנו גרים בגני תקווה, הורים לילדה בת 12.
אני כותבת את זה כי זה עלול לקרות בכל בית. גם אצלכם.
גם אם אתם חושבים שאתם מעורבים, קשובים, רואים הכול.

לפני כמה שבועות, הבת שלנו – ילדה רגישה, חכמה, אהובה – התחילה לבכות המון, להסתגר, להימנע מארוחות, לקום בלילות מסיוטים.. אחרי שיחות והתעניינות היא סיפרה לנו שהיא חותכת את עצמה, מרעיבה את עצמה, שונאת את הגוף שלה ואת עצמה.
היא אמרה שזה נובע מדיכאון, ממצוקה עמוקה, משנאה עצמית.
נבהלנו. התפרקנו. בכינו. הזדעזענו.

התחלנו טיפול פסיכולוגי מיד, ניסינו להבין לעומק.

בשלב הזה לקחנו את הטלפון שלה– וגילינו גיהנום.
t, תחת כותרות שקריות של “תמיכה”, “שיתוף” ו”טיפול”. הטרנד קורא לבנות לחתוך את עצמן, לא לאכול, לא לישון בלילה ולקנות שפתון וכשהוא נגמר- צריך להתאבד.

הן משתמשות באפליקציה שנראית כמו אפליקציית שיקום שמוסתרת בתיקיות נעולות, אבל בפועל היא מעודדת את הפגיעה:
היא סופרת כמה פעמים הן חתכו את עצמן ביום, כמה שעות הצליחו לא לאכול, עד איזו שעה הן נשארו ערות בלילה.

הן כותבות אחת לשנייה בקודים:
“פ.ע” = פגיעה עצמית
“ה.א” = הפרעת אכילה
ועוד המון ראשי תיבות שנועדו להסוות את הכאב האמיתי – מההורים. בבדיקה מהירה עם צ׳אט gpt גילינו מיד ששם יש מידע על הטרנד, כולל הקודים שראינו.

הילדה שלנו סיפרה שהתחילה כדי “להתקבל לחבורה”, כדי להתחזק חברתית.
היא עושה את זה כחודשיים בלבד.
אבל החברות שלה – חלקן עושות את זה כבר כמעט שנה שלמה וההורים גילו עליהן צלקות משמעותיות של חתכים. כולן ילדות מבתים טובים, עם הורים אכפתיים ומעורבים וכולנו פשוט בהלם.

הן מסתירות את הפגיעות עם קפוצ’ונים בקיץ (“אני סובלת מקור”),
וכשיש חתכים נראים לעין – מספרות שזה היה כלב, חתול או סתם מכה.

מרגע שגילינו – מחקנו את הטיקטוק מהטלפון שלה ולא נאפשר את השימוש באפליקציה הזאת יותר לכל הילדים שלנו.
גם אם זה יגרום לקונפליקטים.
כי זה לא שווה את החיים והנפש של אף ילד.

כשהעזנו לשתף חברים –
גילינו שגם הבת של חברים שלנו בנתניה עוברת בדיוק את אותו הדבר, רק שהם לא ידעו שזה טרנד.
הם חשבו שזו בעיה פרטית. אישית.

פה הבנו שאנחנו חייבים לשתף.
לא כדי לזעזע – אלא כדי להציל.

תסתכלו לילדים בעיניים – ותסתכלו גם בטלפון. אל תסמכו בעיניים עצומות, גם אם אתם חושבים שיש לכם ילדים טובים עם ערכים, הבת שלנו נסחפה לזה כדי ״להיות מקובלת״ והיתה אומללה ומפוחדת ולא ידעה איך לספר לנו ולצאת מזה.

אל תגידו “אצלנו זה לא יקרה”.
תשאלו. תתעקשו. תתערבו.

***בבקשה תשתפו כמה שיותר כדי שלא יהיה מאוחר ויקרה אסון, אנחנו עדיין מנסים לאסוף את השברים