ד"ר עופר כספי מבי״ח בילינסון על הקורונה (המלצה - לא להעביר)

ההסבר:

הפוסט הזה מאד מרגיז אותי כי רופא קורא לאנשים לא לנהוג לפי הנחיות משרד הבריאות ואנשים מפיצים את הפוסט כי כתב אותו רופא.

ד"ר כספי הוא לא אפידמיולוג ולא עוסק במדיניות רפואית. אני אתייחס כאן לפוסט שלו סעיף סעיף. הטקסט המקורי באות מוטה והתגובה שלי באות מודגשת.

1. אני לא חושב שיש כאן קונספירציה של מנהיגים לסדר עולמי חדש או של וירוס שברח ממעבדה. נהפוך הוא. יש כאן אובדן עשתונות מוחלט. בקונספירציה יש תכנית ותכנון (pro-action). באובדן עשתונות יש תגובתיות (re-action). ובבירור נראה שהמנהיגים נגררים אחרי ההמונים (ע"ע סגירת ביה"ס בלחץ ההורים והמורים, ולא בגלל שילדים הם בקב' סיכון).

ההפך מקונספירציה הוא לא בהכרח אובדן אשתונות. על פי מה שאני רואה ומבין, מי שמובילים את המדיניות הם אנשי רפואה ולא מנהיגים פוליטיים.

2. הקורונה היא "ברבור שחור" קלאסי (ראה בויקיפדיה תיאורית הברבור השחור של טאלב) ובתור שכזו מה שהאנושות מנהלת כרגע זה - פחדים, ולא עובדות.

בווקיפדיה נכתב בזהירות "בתחילת 2020, היו שראו בהתפרצות מגפת הקורונה ברבור שחור". הם יותר זהירים מהדוקטור. אין קשר בין הטענה שההתמודדות עם התפרצות הקורונה היא בעקבות פחדים ולא עובדות.

3. איזו מין מגיפה היא זו ש (א) בסין היא כבר הוכלה (ב) שמתוך 8 מיליארד בני אדם נדבקו 150,000. בשפעת הספרדית של 1918-1919 מתו 50-1000 מיליון בני אדם! פה "רק" 5,000 תודה לאל. הקורונה אם כן היא פנדמיה (מגפיה עולמית) בהיבט שאיננה לוקאלית אלא גלובאלית, אבל היא בשום פנים ואופן לא איום קיומי.

אף גוף מקצועי לא טוען שהקורונה היא איום קיומי. הטענה היא שבגלל חומרת המחלה וההידבקות המהירה, אין תשתית רפואית להתמודד עם כמות גדולה של חולים קשים. דוגמה לכך רואים באיטליה כשרופאים בבתי חולים נאלצים להחליט לטפל בחולים שיש יותר סיכוי שיחלימו ולתת למות לאלה שיש להם פחות סיכוי להחלים.

4. כמו בביטוי "בזמן שהאמת גורבת גרביים השקר כבר הקיף את העולם פעמיים" הקורונה היא מגיפה תקשורתית - לא היית יודע עליה בלי התקשורת! בשונה מהדבר השחור של ימי הביניים שם ראו גופות ברחובות ולא היה צריך כתבים ופרשנים באולפני חדשות ממוזגים שיסבירו מה רואים, פה רוב החולים הם... בריאים.

הכותב לא מבחין בין חולים קלים וחולים קשים.

5. יש כאן אם כך אפקט עדר קלאסי של פחד פסיכולוגי ולא חוסר אונים וירולוגי - זה כמו שאנשים מבקרים בבתי קברות ביום (כי רואים שאין כלום), אבל לעולם לא בלילה (כי בחושך כיודע השדים והרוחות עושים מסיבות טראנס...)

שוב הכותב מתעלם מהעובדות.

6. אחוז התמותה הוא מקרה קלאסי של משחק במספרים - ככל שיבדקו יותר אנשים לנגיף (ורובם יהיו נשאים אסימפטומטיים) כך המכנה יגדל, בלי שהמונה (=מתים) יגדל (מאחר ואת המתים לא צריך לבדוק אלא פשוט לספור). שיעור התמותה מהקורונה זניח מבחינה רפואית - יותר אנשים מתים מזיהומים נרכשים בבתי חולים... מחיידקים אלימים של היומיום שאין לנו אנטיביוטיקה מתאימה עבורם... מתת תזונה... משבץ מוחי... מאפליה בהנגשה לשירותי בריאות - זכות יסוד של כל אדם באשר הוא!!!

הבדיקה כיום יעילה רק עבור אלה שיש להם סימפטומים של המחלה. בישראל יש רק מעבדה אחת ולכן בכלל לא בודקים נשאים אסימפטומטיים.

7. הקורונה היא עוד מקרה קלאסי בו הטפילים המציקים החיים בפרוותה של חיה אחת הם המעדן התזונתי של חיה אחרת. מי זוכר כרגע את משבר הזקנה במסדרון? את ההמתנות של שעות בחדרי המיון? את שאר כשלי המערכת? במקום זה יש עכשיו הזדמנות למיתוג (branding) מחדש של מערכת הבריאות כהירואית וחומלת (תצלומי קבלת שבת של צוות המקריב את עצמו), כhigh tech (רובוטים המטפלים בבני אדם מרחוק, בעוד שהתור לניתוח קטרקט בבית חולים ציבורי ל"סתם" זקן שאין לו ביטוח בריאות פרטי הוא... שנה)

אם הייתי רופא הייתי נעלב מהסעיף הזה. המערכת הרפואית זועקת שנים על ההזנחה וחוסר התקצוב.

8. כרגיל, כ drive לפעולה (הצפייה ממנהיגים היא להיות ב doing, לא ב being) יש כאן פחד לא רק מהקורונה, אלא גם, ואולי בעיקר, מועדת חקירה עתידית שחלילה תמצא את האחראים כמי שלא עשו מספיק. אז מה עושים? משקיעים ביתר, ב Over. זו פיזיקה פשוטה - המטוטלת לעולם לא נמצאת במרכז בתחילת אירוע. תמיד היא ב overshoting לאחד הצדדים. רק בסוף היא מתייצבת שוב במרכז. לדוגמא, ע"פ נתונים רשמיים הושקעו כבר מאות מיליונים במיגון והכנת מתחמים בבתי חולים מפני הקורונה. לא השקעה בתשתית שתשרת את הציבור בעתיד כמקווה- למשל, במיטות טיפול נמרץ עם תקינת אחיות כמו שצריך, אלא במתחמי בידוד פאתטיים עם מערכות ביוב נפרדות...

השקעה בתשתית היא עניין של שנים ואי אפשר "לתקן" אותה ברגע אחד. הכותב צודק אבל לא ברור לי החיבור בין החלק הראשון של הסעיף והחלק השני שלו.

9. במגיפות אין לעולם מנצח - אם עשית את מה שצריך והמגיפה לא תגיע - יגידו שזה בכלל לא בגללך, אלא "נס משמים". אם עשית את מה שצריך ובכל זאת המגיפה מגיעה - יאשימו אותך שלא עשית מספיק.

לא ברור לי מה הוא רוצה להגיד כאן. זהו פרדוקס ידוע. אם מטפלים מראש יגידו שלא היתה בעיה.

10. הקורבן ב"הא" הידיעה של הקורונה הוא לא המתים, אלא החיים, וליתר דיוק ה- עצמאיים. אנחנו השכירים חיים בדבש = ימי מחלה. אבל העצמאיים צריכים לשרוד - לא איום תיאורטי (הדבקה בנגיף), אלא מציאות כלכלית ודאית, כאן ועכשיו. זהו כשל מוסרי מהמילה הראשונה. זה כאילו שהמדינה תגן במצב מלחמה רק על חלק מהאוכלוסייה. במקום לספק ביטחון כלכלי לכולם, גורמים לאנשים ליפול ביג טיים. נכון ומוסרי היה אם היו מבטיחים דרך הביטוח הלאומי (מקרה קלאסי בו השם אמור לתת את התוצר - ביטוח לאומי, כשמו כן הוא!) לאנשים הכנסה עתידית עד יעבור זעם לפי הכנסתם הממוצעת ב 3 החודשים האחרונים / 3 השנים האחרונות (במקרה של עבודה עונתית).

שכירים לא חיים בדבש. גם הם מפוטרים או מוציאים אותם ל"חופשה ללא תשלום".

11. לא למדנו כלום מכלכלה התנהגותית, למרות שכל הידע לכאורה שם! כפי שילד לא גומר מהצלחת כי "אם לא תגמור, יבוא שוטר", כך גם האיום המטופש של "אם לא תשהה בבידוד יבוא שוטר" נדון מראש לכישלון. אמש דיווחו על 14 תיקים פלילים שכבר נפתחו נגד מי שהפרו צווי בידוד. אני מתערב שמדובר באנשים נורמטיביים. כמוני. כמוך. לא במפירי חוק. אז למה הם לא בבידוד? כי במקום לספק להם גזר (=ביטחון כלכלי) מאיימים עליהם במקל. אנשים צריכים לפרנס את משפחותיהם. קו עוני אמיתי מוגדר לא על פי הכנסה לנפש, אלא על פי המרחק בין תשלום משכנתא, לבין הוצאה לפועל שתיקח ממך את הבית. פשיטת רגל של משפחה היא תרחיש הרבה יותר נורא ממוות נדיר של בודדים מקורונה.

במקרה האחרון שבו גבר רצח את בתו התינוקת נאמר שהוא היה "אדם נורמטיבי". מי שעובר על החוק הוא לא "נורמטיבי" ואין להצדיק עבירה על החוק שמסכנת אחרים.

12. בסוף היום, הקורונה היא עוד דוגמא לניהול של אי וודאות. כל אחד מנהל אי וודאות אחרת. יש המנהלים אי וודאות מתוך risk aversion ("למה להסתכן אם לא צריך"), יש המנהלים אי וודאות מתוך אמונה ("הכל בידי שמיים"), ויש כאלו שמקשיבים ל... מומחים. אבל מומחים כידוע סובלים מאשליית ידיעה, ובעיקר מעודף חשיבות עצמית.
אל תקשיבו להם. גם לא לי. פעלו מתוך אחריות אישית בראיה חברתית. לא מתוך פחד.

הקריאה לא להקשיב למומחים עלולה לסכן חיים. המומחים במשרד הבריאות קובעים מדיניות שמטרתה להפחית את סכנת החיים של זקנים וחולים ולאפשר עומס נסבל בבתי החולים. הייתי מצפה מרופא לכתוב "פעלו לפי הנחיות משרד הבריאות". מאד מאכזב אותי שהוא מעודד אנשים לפעול באופן שעלול לסכן חיים.

המקור:

סוף סוף דברי טעם מראש המחלקה לרפואה אינטגרטיבית, מרכז דוידוף, בלינסון - ד״ר עופר כספי

1. אני לא חושב שיש כאן קונספירציה של מנהיגים לסדר עולמי חדש או של וירוס שברח ממעבדה. נהפוך הוא. יש כאן אובדן עשתונות מוחלט. בקונספירציה יש תכנית ותכנון (pro-action). באובדן עשתונות יש תגובתיות (re-action). ובבירור נראה שהמנהיגים נגררים אחרי ההמונים (ע"ע סגירת ביה"ס בלחץ ההורים והמורים, ולא בגלל שילדים הם בקב' סיכון).

2. הקורונה היא "ברבור שחור" קלאסי (ראה בויקיפדיה תיאורית הברבור השחור של טאלב) ובתור שכזו מה שהאנושות מנהלת כרגע זה - פחדים, ולא עובדות.

3. איזו מין מגיפה היא זו ש (א) בסין היא כבר הוכלה (ב) שמתוך 8 מיליארד בני אדם נדבקו 150,000. בשפעת הספרדית של 1918-1919 מתו 50-1000 מיליון בני אדם! פה "רק" 5,000 תודה לאל. הקורונה אם כן היא פנדמיה (מגפיה עולמית) בהיבט שאיננה לוקאלית אלא גלובאלית, אבל היא בשום פנים ואופן לא איום קיומי.

4. כמו בביטוי "בזמן שהאמת גורבת גרביים השקר כבר הקיף את העולם פעמיים" הקורונה היא מגיפה תקשורתית - לא היית יודע עליה בלי התקשורת! בשונה מהדבר השחור של ימי הביניים שם ראו גופות ברחובות ולא היה צריך כתבים ופרשנים באולפני חדשות ממוזגים שיסבירו מה רואים, פה רוב החולים הם... בריאים.

5. יש כאן אם כך אפקט עדר קלאסי של פחד פסיכולוגי ולא חוסר אונים וירולוגי - זה כמו שאנשים מבקרים בבתי קברות ביום (כי רואים שאין כלום), אבל לעולם לא בלילה (כי בחושך כיודע השדים והרוחות עושים מסיבות טראנס...)

6. אחוז התמותה הוא מקרה קלאסי של משחק במספרים - ככל שיבדקו יותר אנשים לנגיף (ורובם יהיו נשאים אסימפטומטיים) כך המכנה יגדל, בלי שהמונה (=מתים) יגדל (מאחר ואת המתים לא צריך לבדוק אלא פשוט לספור). שיעור התמותה מהקורונה זניח מבחינה רפואית - יותר אנשים מתים מזיהומים נרכשים בבתי חולים... מחיידקים אלימים של היומיום שאין לנו אנטיביוטיקה מתאימה עבורם... מתת תזונה... משבץ מוחי... מאפליה בהנגשה לשירותי בריאות - זכות יסוד של כל אדם באשר הוא!!!

7. הקורונה היא עוד מקרה קלאסי בו הטפילים המציקים החיים בפרוותה של חיה אחת הם המעדן התזונתי של חיה אחרת. מי זוכר כרגע את משבר הזקנה במסדרון? את ההמתנות של שעות בחדרי המיון? את שאר כשלי המערכת? במקום זה יש עכשיו הזדמנות למיתוג (branding) מחדש של מערכת הבריאות כהירואית וחומלת (תצלומי קבלת שבת של צוות המקריב את עצמו), כhigh tech (רובוטים המטפלים בבני אדם מרחוק, בעוד שהתור לניתוח קטרקט בבית חולים ציבורי ל"סתם" זקן שאין לו ביטוח בריאות פרטי הוא... שנה)

8. כרגיל, כ drive לפעולה (הצפייה ממנהיגים היא להיות ב doing, לא ב being) יש כאן פחד לא רק מהקורונה, אלא גם, ואולי בעיקר, מועדת חקירה עתידית שחלילה תמצא את האחראים כמי שלא עשו מספיק. אז מה עושים? משקיעים ביתר, ב Over. זו פיזיקה פשוטה - המטוטלת לעולם לא נמצאת במרכז בתחילת אירוע. תמיד היא ב overshoting לאחד הצדדים. רק בסוף היא מתייצבת שוב במרכז. לדוגמא, ע"פ נתונים רשמיים הושקעו כבר מאות מיליונים במיגון והכנת מתחמים בבתי חולים מפני הקורונה. לא השקעה בתשתית שתשרת את הציבור בעתיד כמקווה- למשל, במיטות טיפול נמרץ עם תקינת אחיות כמו שצריך, אלא במתחמי בידוד פאתטיים עם מערכות ביוב נפרדות...

9. במגיפות אין לעולם מנצח - אם עשית את מה שצריך והמגיפה לא תגיע - יגידו שזה בכלל לא בגללך, אלא "נס משמים". אם עשית את מה שצריך ובכל זאת המגיפה מגיעה - יאשימו אותך שלא עשית מספיק.

10. הקורבן ב"הא" הידיעה של הקורונה הוא לא המתים, אלא החיים, וליתר דיוק ה- עצמאיים. אנחנו השכירים חיים בדבש = ימי מחלה. אבל העצמאיים צריכים לשרוד - לא איום תיאורטי (הדבקה בנגיף), אלא מציאות כלכלית ודאית, כאן ועכשיו. זהו כשל מוסרי מהמילה הראשונה. זה כאילו שהמדינה תגן במצב מלחמה רק על חלק מהאוכלוסייה. במקום לספק ביטחון כלכלי לכולם, גורמים לאנשים ליפול ביג טיים. נכון ומוסרי היה אם היו מבטיחים דרך הביטוח הלאומי (מקרה קלאסי בו השם אמור לתת את התוצר - ביטוח לאומי, כשמו כן הוא!) לאנשים הכנסה עתידית עד יעבור זעם לפי הכנסתם הממוצעת ב 3 החודשים האחרונים / 3 השנים האחרונות (במקרה של עבודה עונתית).

11. לא למדנו כלום מכלכלה התנהגותית, למרות שכל הידע לכאורה שם! כפי שילד לא גומר מהצלחת כי "אם לא תגמור, יבוא שוטר", כך גם האיום המטופש של "אם לא תשהה בבידוד יבוא שוטר" נדון מראש לכישלון. אמש דיווחו על 14 תיקים פלילים שכבר נפתחו נגד מי שהפרו צווי בידוד. אני מתערב שמדובר באנשים נורמטיביים. כמוני. כמוך. לא במפירי חוק. אז למה הם לא בבידוד? כי במקום לספק להם גזר (=ביטחון כלכלי) מאיימים עליהם במקל. אנשים צריכים לפרנס את משפחותיהם. קו עוני אמיתי מוגדר לא על פי הכנסה לנפש, אלא על פי המרחק בין תשלום משכנתא, לבין הוצאה לפועל שתיקח ממך את הבית. פשיטת רגל של משפחה היא תרחיש הרבה יותר נורא ממוות נדיר של בודדים מקורונה.

12. בסוף היום, הקורונה היא עוד דוגמא לניהול של אי וודאות. כל אחד מנהל אי וודאות אחרת. יש המנהלים אי וודאות מתוך risk aversion ("למה להסתכן אם לא צריך"), יש המנהלים אי וודאות מתוך אמונה ("הכל בידי שמיים"), ויש כאלו שמקשיבים ל... מומחים. אבל מומחים כידוע סובלים מאשליית ידיעה, ובעיקר מעודף חשיבות עצמית.
אל תקשיבו להם. גם לא לי. פעלו מתוך אחריות אישית בראיה חברתית. לא מתוך פחד.