ההסבר:
פסק הדין המדובר (רע"א 993/06) ניתן לאחר שבית המשפט המחוזי קבע אותו דבר והמדינה ערערה לבית המשפט העליון כך שבעצם קיימים שני "פסקי דיון הזויים". בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי "אם תוכח התביעה וייפסק סכום לטובת התובע - יחולו הוראות הפקודה המונעות את העברת הכסף לתובע." תביעתו של דיראני היא בעקבות עינויים קשים בכלא הישראלי, עינויים שבעקבותיהם פוטר איש שב"כ.אני סולד מהעינויים שעבר דיראני בכלא מידי איש חוק ישראלי, סולד מהתנהגות המדינה שמנסה להתחמק מבירור פתוח של הטענה על עינויים וגאה בבתי המשפט הישראלים על פסיקותיהם בפרשה.
קראו בוויקיפדיה את הערך מוסטפא דיראני.
המקור:
העיקר שנשאר מדינת חוק...רק בישראל יכiל להתרחש התסריט ההזוי הזה, אנחנו תמיד צריכים להיות "היותר צדיקים" מכולם, ולכן גם אומות העולם דורשים יותר מאיתנו, לצערנו הרב אלה שופטייך ישראל!!!.
שפל היסטורי: שופטי בית המשפט העליון אילה פרוקצי'ה וסלים ג'ובראן פסקו היום: חובה על מדינת ישראל לדון בתביעת המחבל מוסטפא דיראני נגד ישראל על "נזקים" של 6,000,000 ש"ח שנגרמו לו בכלא הישראלי
בקצרה: מוסטפא דיראני הוא מחבל חיזבאללה שהחזיק בשבי את רון ארד במשך מספר שנים. הוא נחטף על ידי סיירת מטכ"ל ושוחרר ב2004 במסגרת עיסקה. ברגע שחזר ללבנון הוא מיד הצהיר שהוא מתגייס שוב לארגון החיזבאללה ונחוש להשמיד את ישראל. במקביל, המחבל תבע פיצוי של 6,000,000 ש"ח ממדינת ישראל על הפגיעה בו.
תשפשפו עיניים, זה אמיתי:
מחבל פעיל, חבר חיזבאללה, תובע אותנו לדין!!!
המדינה כמובן דרשה לזרוק את התביעה מכל המדרגות.
אך לא בית המשפט העליון שלנו. מה פתאום. יש לו זכויות, לדיראני.
לפני מספר שעות פסקו שופטי העליון שהמחבל דיראני יוכל גם יוכל לתבוע את מדינת ישראל ולדרוש פיצויים. לא פחות.
זכויות המחבל הפעיל גוברות על זכות המדינה להילחם באויביו.
אגב, בעולם השפוי, כמו ארה"ב ואנגליה, ישנה הלכה ש"אין מבררין תביעת אויב" – כל כך הגיוני, כל כך פשוט.
העבר את המייל לחבר
שתפו והפיצו ככל יכולתכם. אנו שוקדים על פעולה...
כן, אבל זאת דעה, אז למה לא להעביר? אתה מערב תפיסות פוליטיות לעניין סינון רלוונטיות.
אני מעביר,למרות שלא קיבלתי.
לא רק שאפשר בהחלט להעביר, אפשר גם להסביר למה זה פסק דין הזוי (גם עבור מי שמתנגד לעינויים בכל תוקף):
מדובר בטענות על פרשייה מלפני עשרות שנים. פס"ד העינויים (בג"ץ 5100/94) שניתן בינתיים (1999) שינה את המצב, והיום לא נוהגות פרקטיקות מעין זו שהופעלה על דיראני – שגם בשעתו הייתה בוודאי חריגה (וככל הנראה) לא חוקית. מאחר והפרקטיקה כבר לא נוהגת, והחוקר כבר לא עובד, אין סיבה להשקיע בהליך שיפוטי ארוך, מורכב ומיותר, שיעמיד את המדינה באור מאוד רע וללא צורך (ללא צורך – כי זה כבר לא נוהג, וכי ממילא לא ישלמו לו). בנוסף, אכן נכון שבמדינות המתוקנות ביותר לא מבררים תביעות של אויבים. ההגיון בכך ברור – מדובר בפתח למלחמת התשה אינסופית.
חנן, אתה עושה כאן פעילות נהדרת ומבורכת.תודה.
במקרה הספציפי הזה אכן נתת לדעתך הפוליטית לקבוע מה דינו של המכתב.
אני מפנה לאתר שלך חברים ומכרים בתור מקור אמין ואיכותי לשמועות ברשת. לאמון הזה יש משמעות ואחריות.
כמובן, אתה יכול להתנער ממנה ואין כלום שאנו יכולים לעשות, אבל זה לא אומר שזה בסדר.
שלום חנן,
אני במקומך הייתי משנה את זה ל'לכאן ולכאן' ואז לרשום את דעתך האישית.
ומן הראוי היה שיוסיפו במייל את הסיבה שדיראני תובע.