חנן כהן מגיב על מכתבי שרשרת ושמועות אינטרנט – מאז 2002
ההסבר:
דיברתי עם עו"ד יוסי שלף. הוא כתב את המכתב בעקבות מקרים שנתקל בהם במסגרת עבודתו. הוא שלח את המכתב ללקוחותיו ואחד מהם (לא ידוע לו מי) הפיץ אותו הלאה. היה נחמד לשמוע ממנו שהוא "מכיר ומוקיר את האתר 'לא רלוונטי'".המקור:
מה יעשה מישהו עם כרטיס אשראי שתוקפו פג?אדם הלך למכון כושר והניח את חפציו האישיים בארונית אישית נעולה. לאחר האימון
והמקלחת יצא לחדר ההלבשה והבחין כי דלת הארונית בה הניח חפציו פתוחה. חשב
לעצמו, "מוזר, זכור לי שנעלתי אותה לפני האימון...". הוא מתלבש, בוחן את ארנקו
ומוודא שהכול נמצא בו. הכול נראה תקין. גם כל המפתחות וכרטיסי האשראי שלו נמצאים
במקומם.
שבועות אחדים לאחר מכן מגיע אליו בדואר טופס ריכוז החיובים בכרטיס האשראי שלו.
סדרת חיובים זרה ומוזרה שהסתכמה בסך של כ-14,000 ₪ קפצה לעיניו מתוך הטופס. הוא
התקשר לחברת האשראי והתחיל לצרוח על המוקדן, בטענה שלא עשה עסקאות כאלה עם איש.
נציג חברת האשראי מאמת שאין כל טעות במערכת הממוחשבת של חברת האשראי ושואל את
הלקוח אולי נגנב כרטיס האשראי שלו.
"לא!", עונה הלקוח, מוציא את ארנקו ושולף ממנו את כרטיס האשראי. הופה! מה זה???
כרטיס האשראי שבידו - אף שהוא מאותה חברת אשראי ואפילו בהנפקת אותו בנק! - אינו
שלו והוא בכלל פג תוקף!
מה קרה כאן, לכל השדים והרוחות? מסתבר שהגנב הזריז והמתוחכם גנב לו את כרטיס
האשראי התקף, ובמקומו הניח בארנק כרטיס אשראי דומה - של מישהו אחר - שתוקפו פג,
וכך החזיר הכול לארונית.
והתוצאה? חברת האשראי הודיעה ללקוח שמכיוון שלא הודיע לה מייד ובמועד על
גניבת/אובדן כרטיס האשראי שלו, אלא המתין - כזכור - עד להגעת חשבון החיוב כחודש
לאחר מכן, עליו לשאת בחיוב זה.
ולמה - הוא שואל - לא התקשרו הספקים ונותני השירותים לחברת האשראי לשם קבלת
אישורים לעסקאות? התשובה: סכומי חיוב נמוכים יחסית בכל רכישה ועסקה אינם
מעוררים צורך להתקשר לחברת האשראי לקבלת אישור עסקה. הצטברות הקניות הביאה למה
שהביאה.
תסריט שני:
אדם קיבל במסעדה חשבון ומסר למלצרית את כרטיס האשראי שלו על מנת שיחייבו אותו
באמצעותו. המלצרית חזרה מהקופה עם מגשית ועליה כרטיס האשראי כשהוא מכוסה בשובר
חיוב לחתימה ואפילו סימון זוהר על הכיתוב "לא כולל שירות".
הסועד פנה להחזיר את כרטיס האשראי למקומו בארנק ולפתע הבחין משום מה שאין זה
הכרטיס שלו - אף כי הוא כרטיס של אותה חברת אשראי ואפילו מאותו בנק, אבל השם
עליו אינו שמו, וראה זה פלא - הכרטיס ההוא אף אינו עוד בתוקף. הוא קורא למלצרית
לחזור אליו, זו מתבוננת בכרטיס האשראי וממהרת חזרה לקופאי. האחרון נד בראשו,
מחפש על שולחנו, מוצא את כרטיסו של הלקוח וממהר לשים - הפעם את הכרטיס הנכון -
על המגשית. המגשית חוזרת אל הלקוח באמצעות המלצרית ובא לציון גואל, עד ללקוח
הבא שלא בודק.
כל מה שעשתה המלצרית בדרכה חזרה לקופאי היה נפנוף בכרטיס האשראי "השגוי".
הקופאי הבין מייד, ללא אומר ודברים, כי נפלה אצלו "טעות", ועד שהגיעה המלצרית
כבר היה בידו הכרטיס הנכון... שום חילופי דברים בין הקופאי למלצרית, שטרחה רק
להתנצל בפני הלקוח על הטעות ...
והמסקנה? עליך לוודא שכרטיס האשראי אותו החזרת לארנקך הוא אכן שלך! בדוק את השם
על כרטיס האשראי לפני שאתה מחזירו למקומו, וזאת גם אם "נפרדת" ממנו לשניות
ספורות וגם אם נדמה לך ששמרת קשר עיין רציף עם הכרטיס!
רבים נוטלים חזרה את הכרטיס מבלי לבחון אותו, מתוך הנחה שהכרטיס שהוחזר להם הוא
שלהם.
לביטחונך, סגל לעצמך הרגל לבחון היטב את כרטיס האשראי כל אימת שהוא מוחזר לידיך
בתום ביצוע כל פעולת חיוב באמצעותו, ולא משנה איפה השתמשת בו!
וגם עכשיו אל תגידו שלא הוזהרתם!
בברכה,
יוסי שלף, עו"ד
שלף, עורכי-דין
משל נחמד ובהחלט טוב לשמור על כרטיס האשראי ולהיות עירני, אך הוא מתובל במספר אי דיוקים.
מתחיל בכך בטענה שחברות האשראי לא מוכנות לזכות על עסקאות ששמת לב אליהן רק בזמן קבלת החשבון החודשי. החשבון החודשי נועד, מעבר למעקב אחר הוצאות, בדיוק למקרים כאלו של חיובים זרים.
בחלק נכבד מהרמאויות האדם שם לב בפעם הראושנה לרמאות רק בקבלת החשבון החודשי (היום חברות האשראי מתוחכמות יותר ושולחות SMS על חיובי מסמך חסר או חיובים מעל סכום מסוים כדי לאתר רמאויות בשלב מוקדם יותר) והמצוין לרוב על החשבונות כי העדר תלונה לגבי החיובים תוך 30 יום תחשב כאישור נכונות החיובים.
נמשיך עם כך שהנוהל שחברת האשראי דורשת מבתי העסק כולל וידוא כי החתימה על השובר זהה לחתימה על גב הכרטיס ודרישה להצגת תעודת זהות. במידה ולא נעשו הפעולות הללו ניתן להתכחש לעיסקה, וחברת האשראי אף רשאית להטיל את העלות העסק, מפני שלא מילאו את הנהלים. (ברוב בתי העסק בהם כן בודקים, מתברר שהיה ארוע כזה ונעשה חידוד נהלים)
נמשיך עם השאלה מדוע לא פנו לחברת האשראי. ובכן, למעט מקרים מאוד חריגים של עיסקה בה מגהצים את הכרטיס על שובר נייר, כן נעשית התקשרות לחברת האשראי בצורה דיגיטלית, וגם אם היו פונים לברת האשראי טלפונית, לא היתה שום סיבה למנוע את העיסקה, הכרטיס בתוקף ולא דווח כחסום או נגנב.
מה שכן, אם פונים לברת אשראי בסוף החודש בטענה כי הכרטיס נגנב לפני כן, הם לא מזכים מיידית ועורכים בדיקה, במיוחד על מנת לבחון אם לא היה דיווח כוזב (וזאת הם יכולים לדעת לפי בדיקת החתימה על שוברי האשראי ושימוש בתצלומי אבטחה מהחנויות בהן נעשו הרכישות. אם יראו אותך שמח וטוב לב רוכש ואח"כ טוען שלא ביצעת את העיסקה כי הכרטיס נגנב, לא רק שלא תקבל את הכסף אלא אף תועמד לדין).