תראו מה זה! איזו בושה לדנמרק!!! (המלצה - לא להעביר)

ההסבר:

ראשית העובדות. זה הוא לא טקס בגרות אלא ציד של חיות המיועדות אך ורק למאכל. מאז 1932 ממוסד הציד המסורתי בחוק מקומי המפקח על כל הצדדים של המנהג העתיק הזה. לקריאת הערך בוויקיפדיה על ציד הלווייתנים המסורתי באיי פארו. ועכשיו לפרשנות שלי. הדודה שלי ז"ל היתה אומרת "מוכרים דגים חיים אצל הקצב אבל לא תרנגולות כי תרנגולות צורחות כשהורגים אותן". אם מישהו מאיתנו היה רואה תמונות של שחיטת החיות להכנת הבשר שאנחנו אוכלים ואיך מכינים אותו לשיווק, גם אנחנו היינו רצים לחתום על עצומות. יותר מכך, בעולם מתייחסים לשחיטה הכשרה כמכאיבה לחיות שצריכות לדמם למוות. ראו בערך כשרות בוויקיפדיה. התמונות הן אכן לא נעימות אך שמבינים מה עומד מאחוריהן וחושבים על מה שאנחנו מסתירים מעצמנו כשאנחנו אוכלים בשר (אלה מאיתנו שעושים זאת), אפשר להגיד שהן לא כל כל נוראיות.

המקור:

הים נצבע באדום, אך לא הודות לאיזשהו אפקט של האקלים או הטבע. הוא נצבע באדום כתוצאה מהאכזריות של בני האדם (יצור תרבותי???) שהורגים את דולפיני הקלדרון המפורסמים והאינטיליגנטיים ביותר. כל זה מתרחש שנה אחר שנה באי פרואה שבדנמרק, ובטבח הזה משתתפים בעיקר צעירים. למה?...כדי להראות שהם כבר הגיעו ל"בגרות". אף אחד לא מפספס את החגיגה הזאת, כולם מגיעים באופן קבוע, כדי לא להפסיד את ה"הנאה". כולם משתתפים בדרך כזו או אחרת, הורגים או תומכים בכך שהם צופים מהצד באכזריות שמתרחשת אל מול עיניהם. חשוב לציין, דולפין הקלדרון, בדומה לכמעט כל המינים האחרים של דולפינים, מתקרב לבני האדם רק כדי להכיר אותם ולשחק איתם, כמחווה של ידידות. וככה משחקים אנחנו, בני האדם: את הכול אנחנו משחיתים בסופו של דבר, בין אם באופן אלים או הרסני, ומבצעים את הדברים שהכי מנוגדים לטבע. והם לא מתים מייד, הם נדקרים פעם אחר פעם באמצעות אנקולים חודרניים, וברגעי הדקירה הדולפין מפיק צלילים שדומים כל-כך לבכי של תינוק!!! הייצור העדין הזה סובל ללא רחמים, מדמם לאיטו מפצעים איומים ומנסה להילחם, אך לבסוף מת כשהוא מתבוסס בדמו. ובסוף החגיגה, גיבורי האי הם עכשיו בוגרים ואחראים, כי הם כבר הוכיחו את הבגרות שלהם בפני כולם!!! מספיק כבר עם ההרג הזה!!! אנא העבירו הודעה זו הלאה, עד שתגיע לאגודה כלשהי להגנה על בעלי חיים. בואו לא נצפה מהצד בזוועה הזו, זה הופך אותנו למשתפי פעולה.