ראיון עם שוטר על הפינוי (המלצה - לא להעביר)

ההסבר:

ה"ראיון" התפרסם לפני כמה שבועות בעיתון הצופה. לצד ה"ראיון" פורסמה הכחשה גורפת של המשטרה ומשרד המשפטים, הכחשה שלא מופיעה במכתב שמסתובב. (ותודה לפנחס, "הימני המתון", שעידכן אותי.)

המקור:

לוח זמנים: מיום 15 למאי, יסגרו כל המעברים לגוש קטיף, הוא יוכרז שטח צבאי סגור, אין יוצא ואין בא. מיום 15 ביוני, אין חופשות לשוטרים, כולם מגויסים למשך חדשיים וחצי, ואינם יוצאים הביתה. ביום 10 ביולי, הפינוי מתחיל בפועל, וימשך חדשיים לפחות.

יתקיימו כנסים גדולים לנשות השוטרים, בכדי להסביר להם את גודל השעה ושיבינו שלא יראו את בעליהן במשך חדשיים וחצי, ושלא יתרעמו על כך, כי הבעל מוכרח להיות מגוייס למבצע החשוב.

על כל מתנחל יהיו ארבעה שוטרים. לפי מספר הנפשות בבית כך יוקצו פי ארבע שוטרים לבית זה.

עם כל צוות של פינוי, יכנס הביתה צלם וידיאו, שינציח כל תנועה, ובכך יפחידו את המתנחלים מלהתנגד לפינוי בכוח, או לנהוג באלימות כלפי השוטרים.

השוטרים יעבדו בפינוי בלי תגי זיהוי, זאת בין השאר בכדי לשלול מהמתנחלים את האפשרות לתבוע אותם למשפט על אלימות. הובטח לשוטרים באופן ברור, כי המחלקה לחקירת שוטרים לא תטפל במשך חדשי הפינוי בתלונות, וגם אחר כך ישתדלו להעלים עין, ויגנו על השוטרים ככל שאפשר. נאמר בפירוש, כי על "דברים פעוטים" כגון שבירת יד של מתנחל תוך כדי הפינוי, לא יפתחו תיק בכלל.

בקורסים לומדים שיעורים מיוחדים בקרבות מגע, והעיקר שיטות שונות איך להכאיב בלי להשאיר סימנים. לדוגמא, אם אמא מחזיקה את התינוק בידיה, ורוצים לפנות אותה, הרי צריך קודם לקחת ממנה את התינוק בכוח, ואיך יעשו את זה. ולכן מלמדים שיטות שונות איך להכאיב ע"י לחץ במפרקים שונים, או שיטות איך לעקם את היד "בעדינות", ואז לא תהיה לה ברירה אלא להרפות את אחיזתה בתינוק. אבל הכל באופן שהיא לא תוכל אח"כ להראות סימני אלימות ולטעון שהרביצו לה. אחרי הניתוק של הילדים מהאמא, ימסרו מיד את הילדים לעובדת סוציאלית, ואז יגררו את האמא לאוטובוס, ורק אח"כ יביאו לה את הילד.

מיד אחרי שיצליחו להוציא את המשפחה מהבית, מתחילים פועלים של חברות הובלות, להוציא את הרהיטים ולהעמיסם על משאיות. לאחר שיסיימו את פינוי התכולה, יאטמו מיד את הדלתות והחלונות, עם לבנים או עם רתכת, באופן שלא יוכלו להתמקם בבית שוב. לאחר האיטום יוצב שומר על כל בית.

הפינוי יהיה ישוב ישוב, לא הכל ביחד. כשיסיימו לפנות ישוב ולאטום את בתיו, יציבו חיילים לשמור את הישוב, שלא יוכלו המתנחלים לנסות ולחזור אליו.

את המפונים יעבירו לשכונות קרוואנים או לבתי מלון שיוקצו לכך. וגם שם תוצב עליהם שמירה, שלא יוכלו להפגין, לחסום צמתים וכדומה.

חלק גדול מהשוטרים שבקורס אינם יהודים, כגון בדואים ועוד גוים אחרים. והם ששים לקראת קרב זה כמוצא שלל רב.

השוטרים היהודים, לעומת זאת, מבוהלים מאד ונמצאים במשבר פנימי עמוק. בהפסקות של הקורס הם דיברו ביניהם שרק בגלל הקורס עצמו הם זקוקים כבר ליעוץ פסיכולוגי. ואכן לאחר סיום הקורס יעברו כל השוטרים עוד סדנאות מיוחדות עם פסיכולוגים, שיעזרו להם לעכל מבחינה נפשית את הפעולה המחרידה שהם עומדים להיות שותפים בביצועה במשך חדשיים תמימים.

לסיכום אמר לי השוטר כשכולו מזועזע: "המתנחלים אינם מבינים מה שמצפה להם, אין להם שום סיכוי לנצח בקרב זה. חוץ מהפינוי שלהם עצמם ומסירת בתיהם למחבלים, הרי הם יראו איך שאנשים זרים אורזים להם את החפצים, וברור שתהיה שם גם ביזה. כך יעבירו אותם כבהמות בלי צלם אנוש למקומות ריכוז. הפינוי וכל הכרוך בו ישבור אותם מבחינה נפשית, ויכניס אותם לדיכאון. הם לא יוכלו להמשיך לתפקד בצורה נורמלית, הורגים להם את החיים".

- רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום!

מתוך : "בית משיח"