ההסבר:
השורה האחרונה במכתב היא "תורגם מאנגלית". מה שלא נכתב הוא שהמקור האנגלי הוא עיבוד יהודי למקור נוצרי שמטרתו להזכיר לקוראים שנסים אינם קורים, הם נגרמים.ההמלצה "לכאן ולכאן" נובעת מתחושתי שהעברת הסיפור הזה, כמו סיפורי אמונה אחרים, לא תזיק בשום צורה.
להרחבה (באנגלית) The Gold and Ivory Tablecloth
המקור:
סיפור מקסים. אכן, ה' פועל בדרכים נסתרות.רב חדש ואשתו נשלחו למשרתם הראשונה לשרת בקהילה, ולפתוח מחדש בית כנסת בפרברי ברוקלין.
הם הגיעו לשם בתחילת פברואר, כשהם נרגשים מן ההזדמנות שנפלה בחלקם.
כאשר ראו לראשונה את בית הכנסת, הוא היה מוזנח ונזקק לעבודת שיפוץ רבה. הם הציבו להם למטרה לסיים את כל העבודות, כך שיוכלו להיכנס ולקיים בו את התפילה הראשונה בליל פורים. הם עמלו קשה בתיקון הספסלים הישנים, בסיוד הקירות, בצביעה וכד', ובעוד מועד, ביום ח' באדר (17 בפברואר) הם עמדו לסיים. ב-19 בפברואר פקדה את האזור סערת שלגים איומה, שנמשכה יומיים. ב-21 בפברואר הלך הרב לבית הכנסת, וליבו נפל בקרבו כשראה שהגג דלף וגרם לנפילת הטיח משטח גדול של הקיר המזרחי בדיוק מאחורי הבמה. הוא ניקה את הלכלוך מן הרצפה, ולא נותר לו אלא להחליט לדחות את תפילת הפתיחה שתכנן לליל פורים, וללכת הביתה.
בדרכו הביתה, הוא הבחין בבאזר לצרכי צדקה שהתקיים בבית עסק מקומי, ונכנס לשם. אחד הפריטים שעמדו למכירה הייתה מפת שולחן יפהפייה בצבע שנהב, רקומה בעבודה יוצאת מן הכלל ובצבעים נאים, כשמגן דוד רקום במרכזה. היא הייתה בדיוק בגודל הנדרש לכיסוי החור בקיר הקדמי של בית הכנסת. הוא קנה אותה ופנה לחזור לבית הכנסת. בינתיים החל לרדת שלג. הוא הבחין באישה מבוגרת שרצה מן הכיוון הנגדי כשהיא מנסה להגיע לאוטובוס שעמד בתחנה, אך לא הספיקה. הרב הזמין אותה להמתין בתוך בית הכנסת המחומם לאוטובוס הבא שאמור היה להגיע 45 דקות מאוחר יותר. היא ישבה על הספסל מבלי לשים לב למעשיו של הרב, אשר בינתיים הביא סולם וציוד כדי לתלות את המפה ולכסות את הקיר. הרב התקשה להאמין כמה יפה הקיר נראה עתה, כשהמפה כיסתה את כל השטח הבעייתי
עתה הבחין הרב באשה שהיא יורדת במעבר המרכזי בין הספסלים. פניה היו חיוורים. והיא שאלה "רבי, מהיכן השגת את המפה הזאת ?". כשהרב הסביר לה, בקשה ממנו האישה לבדוק בפינה הימנית התחתונה של המפה, אם רקומות שם האותיות EBG. ואכן כך היה. אילו היו אותיות ראשי התיבות של שמה של האישה, והיא עשתה את המפה, 35 שנים קודם לכן, בפולין. האישה התקשתה להאמין כשהרב סיפר לה כיצד השיג את ה"מפה" אך לפני זמן קצר.
האישה הסבירה שלפני המלחמה היא ובעלה היו אנשים אמידים בפולין. כאשר הגיעו הנאצים, היא אולצה לעזוב. בעלה היה אמור לבוא אחריה כעבור שבוע. הוא נתפס, נשלח למחנה ומאז היא לא ראתה עוד את בעלה או את ביתה. הרב רצה לתת לה את המפה, אבל היא שכנעה אותו להשאיר אותה למען בית הכנסת.
הרב עמד על כך שהוא יסיע אותה הביתה – הדבר המינימאלי שהוא יכול היה לעשות. היא גרה בצידו האחר של 'סטאטן-אילנד' ורק הגיעה לברוקלין למשך היום כדי לעסוק בעבודות ניקיון.
בליל פורים הייתה להם תפילה מקסימה. בית הכנסת היה כמעט מלא. התפילה הייתה נהדרת. בסיום התפילה, ברכו הרב ואשתו את כולם ליד דלת היציאה, ורבים אמרו שיש בכוונתם לבוא שוב.
אדם זקן אחד, שאותו הכיר הרב מן הסביבה, המשיך לשבת על אחד הספסלים, ולהביט, והרב לא הבין מדוע הוא אינו עוזב. האיש שאל אותו היכן השיג את המפה שתלויה על קיר המזרח, מפני שהיא זהה לזו שאשתו עשתה שנים קודם לכן כשהם גרו בפולין לפני המלחמה, וכיצד זה ייתכן שתהיינה שתי מפות כל כך דומות?! . הוא סיפר לרב כיצד הנאצים הגיעו, כיצד הוא אילץ את אשתו לברוח למען בטחונה וכי הוא היה אמור לבוא אחריה, אבל נעצר והושם במחנה. הוא לא ראה את אשתו או את ביתו מאז, זה 35 שנה.
הרב שאל אותו אם הוא מוכן להצטרף אליו לסיור קצר. הם נסעו ל'סטאטן-אילנד', לבית שאליו הביא הרב את האישה שלושה ימים לפני כן. הוא עזר לו לטפס במעלה המדרגות אל דירתה של האישה, הקיש בדלת וראה איחוד משפחה של ליל פורים, גדול מכל דבר שיכול היה לדמיין.
סיפור זה מבוסס על סיפור אמיתי. ה' אכן עושה את מלאכתו בדרכים נסתרות.
קח לעצמך 60 שניות ואמור תפילה קצרה:
"אנא ה', ברך נא את כל משפחתי וחברי בכל מה שידוע לפניך שהם זקוקים לו. יהי רצון מלפניך שחייהם יהיו מלאים בשלום, בהצלחה ובכוח בדרכם לדרוש את קרבתך. אמן."
עתה, שלח לחמישה אנשים נוספים., ובתוך שעה תביא לכך שחמישה אנשים יתפללו למענך, ושמספר רב של אנשים יתפללו למען אחרים. וכולנו נתברך נחזה בפעולתו של ה' בחיינו.
תורגם מאנגלית.
אז הסיפור אומנם סיפור מאוד יפה… אבל אם הוא בכלל נוצרי במקור- כנראה שהוא פיקציה. כן?.. חבל…
לא הצלחתי להבין למה ההמלצה היא "לכאן ולכאן" ולא "לא להעביר".
הרי ברור שהסיפור אינו נכון.
אני חשבתי שאחת המטרות של האתר הזה היא מניעת הפצת סיפורים שאינם אמת.
אם סיפור שקרי "שלא גורם שום נזק" זוכה להמלצה "לכאן ולכאן", אז 90% מהמכתבים שזכו להמלצה "לא להעביר" צריכים לזכות בה גם כן.
האתר באנגלית מתלונן שאין כל עובדות בסיפור שעשויות לעזור לאמת (או לסתור) אותו – אין שמות, מקומות או תאריכים. בתרגום (והגיור) העברי מופיע תאריך – ח' באדר הוא 17 בפברואר, 35 שנה אחרי מלחמת העולם השניה. הבעיה היא שבאף שנה במאה ה-20 לא חל ח' באדר ב-17 בפברואר (יש שנים שהוא קרוב, אבל לאדר א' בשנה מעוברת, שבה כידוע פורים נחגג באדר ב').
כלומר – הסיפור (בגרסתו ההיהודית, ובסבירות גבוהה גם במקורו הנוצרי) הוא משהו בין אגדת עם חביבה לזיוף חסר בושה. אני לא מבין איזו סיבה טוב יש להפיץ אותו, ולא לתייג אותו כ"לא להעביר".
המלצה שלי: להעביר אבל בהסתייגות, למחוק את השורה שאומרת שזה מבוסס על סיפור אמיתי (אולי מבוסס במקור כן, לכו תדעו מה העיבוד עשה לזה. הרבה אגדות מבוססות על סיפורים אמיתיים שהתערבבו עם דמיון המספרים).
בדומה לסיפורי התנ"ך ובניגוד לחלק מהדברים האחרים המועברים במייל כעובדות, הסיפור הזה גם אם הוא אינו אמיתי, הינו סיפור יפה ומרגש וגם המסר שלו יפה. זה סיפור שתיאורטית היה יכול לקרות, אם ננטרל את בעית התאריכים, ובעיני מה שלא רלוונטי כאן זה הויכוח האם הוא קרה באמת או לא.
אה, וגם לוותר על הבקשה להעביר לחמישה אנשים נוספים. זה סתם הורס ומיותר. כשיש משהו ראוי להעברה, אנשים יעבירו אותו גם בלי הבקשה הזו.
תגובה לפרופסורסקי: שלא בדומה לסיפורי התנ"ך, שתפקידם להאיר(מלשון אבן ספיר, נהיר) את הא-מ-ת שבמציאות, כל סיפור שהוא שסופר דרך המסננים אנושיים כאלו ואחרים, דווקא חסר את האמת הצרופה. האמת היא חותמו של בורא העולם, והקוד הפנימי המחייה כאן את הכל, והחיפוש והגילוי אחר האמת היא תכלית הבריאה. עבור האמת אני מוכן לחיות, ואם צריך, אף למסור את חיי, כדי שילדי יוכלו לחיות בא-מ-ת.מרגש, מחנך ויפה הם דברים יפים מרגשים ומחנכים, אבל לא אמ-י-ת-י-י-ם…וזה מאוד רלוונטי!
זהו עכשיו זה סופי .
הנאצים עלו לשלטון ב- 1933 והחלו לרדוף את היהודים .
אם נצא מנקודת הנחה שב- 1933 הם נפרדו ל- 35 שנים .
( לפי הצהרתו של הבעל שנפרד מאשתו ועברו 35 שנה מאז שראה אותה פעם אחרונה ) .
השנה צריכה להיות 1968 .
מ- 1968 עד 1985 ח באדר לא נפגש עם 17 לפברואר .
הדבר קורה רק ב- 1986 .
מ- 1986 אם נלך אחורה 35 שנים .
השנה צריכה להיות 1951 שזה אומר שזו השנה שהם נפרדו .
זה לא מסתדר עם העובדה שהמלחמה הסתיימה ב- 1945 .
יוצא מזה שהסיפור שקרי .