המוטרדת הנוקמת (המלצה - לא להעביר)

ההסבר:

דיברתי עכשיו עם ה"מוטרדת הנוקמת". השתכנעתי שהמקרה אכן קרה, מה שלא משנה את דעתי על ההיבט העקרוני של העניין. היא מודעת לבעייתיות של המעשה שלה ובכל זאת היא עדיין חושבת שזה היה מעשה נכון בהתחשב באפשרויות התגובה שעמדו בפניה. יותר מכך, היא אמרה שאם היא היתה מקבלת את האימייל הזה ממישהו, היא לא היתה מעבירה אותו הלאה כי לא היתה לה דרך לוודא את נכונותו. הסכמנו לא להסכים. למרות שאני כבר יודע שהמכתב הוא אמיתי, אני חושב שלא ראוי להפיץ אותו.
לאחר התגובה הראשונית של על המכתב והפצתו, כתבתי את "להבין להצדיק ולסייע". קצת ארוך אבל אני מקווה שיבהיר יותר טוב את עמדתי.

בעיתונות: אמיר בן דוד כותב במוסף הארץ על ה"זובור באינטרנט". ציטוט מתוך המאמר:

ש' עקבה אחרי הסתעפויות הסיפור ותחושותיה החלו להשתנות. "עכשיו כבר אכפת לי גם מהבחור", היא מגלה. "נראה לי שמעכשיו הסיפור הזה יכול להתגלגל שנה באינטרנט ולרדוף את הבחור הזה לכל מקום. אני בטוחה שהוא כבר הגיע לאנשים שמכירים אותו ושהוא יודע על המכתב. רציתי לסגור איתו חשבון, אבל אולי החשבון שפתחתי קצת גדול מדי. אני מתלבטת, אני לא בטוחה שאם הייתי יודעת איך זה יתגלגל הייתי חוזרת בי, אבל לא לקחתי בחשבון שזה יהיה עד כדי כך. אם אני מאמללת אותו לא שעה, לא יום, אלא תקופה ארוכה, אז אולי זה קצת יותר ממה שמגיע לו. חוץ מזה, גם לא נוח לי להנהיג מין דבר כזה, להיות השראה לאחרים שיגלו את הכוח הזה".

גל מור כתב ש הרשת תשפוט ותתלה. גם עידו קינן באתר NRG כתב בעקבות הפרשה מאמר בשם "נקמה מוטב להגיש אונליין" ויואש פלדש כתב בקפן אינטרנט "בקרוב אצלכם".

המקור:

הי,
רציתי לשתף אתכם באירוע שקרה לי אתמול בערב (יום שלישי ה-1 ליוני 2004) בכניסה למדרחוב נחלת שבעה בירושלים. הלכתי לתומי משוחחת בפלאפון עם חברה כשלפתע הגיחה מולי חבורה משועשעת של 4 בחורים כנראה בשנות העשרים לחייהם. אחד הבחורים לקול צהלות חבריו ולעיני העוברים ושבים, שלח את ידו "ללטף" את גופי (אין צורך לפרט אך המטרה והתוצאה היתה פיזית הטרדה מינית).
אני משערת שכמעט כל אישה "זכתה" או "תזכה" לחוויה מסוג זה באיזשהו שלב בחייה.
ואני משערת שהרוב ינהגו, כפי שאני נהגתי בעבר, יקלטו בהלם מה קרה להם, ירתחו בתוכם, יספרו לחבריהם בשאט-נפש על המקרה....אבל תכלס ימשיכו בדרכם וישתקו למציקים.
אני באותו רגע המשכתי לדבר בפלאפון תוך כדי שאני קולטת מה קרה, ואז סיימתי את השיחה, הרגשתי פגועה ומושפלת אך...ללא יכולת תגובה.
לכל מי שלא חווה מקרה דומה בעבר, אוכל להשוות זאת להליכה ברחוב כשפתאום עובר מולך אדם, מעיף לך סטירה לעני העוברים ושבים, מתפוצץ מצחוק וממשיך בדרכו. עד שאתה קולט מה קרה, מתעצבן על חוצפתו וחושב על תגובה...הבן אדם כבר מזמן לא ברדיוס שלך ואתה נשאר עם עלבון וכעס על נבזותו של המכה וללא תגובה.
אני, לאחר שהתפכחתי מההלם, החלטתי שעברתי את הגיל של להתבאס ולשתוק. מצד שני, מה אפשר לעשות? לקרא לשוטר ולהגיד לו שהבחור ליטף אותי??? דבר ראשון, מביך אותי לדווח על זה (הרי לכאורה לא קרה כלום...) וחוץ מזה, מה השוטר יעשה? בטח יבקש ממני להגיש תלונה במשטרה. וזה כבר באמת מאמץ גדול בשביל ה"שטות" הזאת. הרי סביר להניח שהמטורטר היחידי בהגשת התלונה יהיה אני ואילו המטריד אפילו לא ידע על כך.

ואז....תוך כדי ההתלבטות, נזכרתי שהמצלמה הדיגיטלית שלי איתי. רצתי לעבר החבורה (שהספיקה להתקדם בקולות ובצלצולים כמה עשרות מטרים לתוך נחלת-שבעה) והצלחתי לצלם את הבחור המלטף.
(הוא לא הספיק לקלוט מי זו שמצלמת אותו והוא אפילו די נהנה לחייך למצלמה).
לאחר שצילמתי אותו, אמרתי לו שעכשיו יש לי את התמונה שלו בשביל להעביר למשטרה.
למען האמת, למשטרה אני לא מעבירה אותה. אבל חשבתי שכיוון שאנחנו מדינה קטנה, ובסופו של דבר כולם מכירים את כולם, אז אם תעשו לי טובה, ותעבירו את המייל הזה למקסימום האנשים שאתם מכירים, יש סיכוי טוב שבסופו של דבר תמונת המטריד תגיע גם לאנשים שמכירים אותו אישית (מבית הספר, מהשכונה, צבא, משפחה, אולי הבוס שלו בעבודה....אולי אפילו חברה שלו).
אני חושבת שכדאי שאותם מכירים ידעו איך נהנה החבר שלהם לבדר את עצמו בשעות הפנאי. ואולי אם הוא ישמע על מעלליו מהם, הספורט הזה ייהפך לקצת פחות מצחיק ממה שנראה היה בזמן אמת.
אילו הייתי חושבת שאותו בחור הוא סכנה למין האנושי, שיש לו פוטנציאל להיות אנס סידרתי, וודאי שהייתי מגישה תלונה במשטרה.
אבל, כנראה זה לא המצב, יש לנו עסק עם סתם חבורת יצורים טיפשים ושפלים. ולכן, אני מציעה בשם כל אלו שנפגעו או הכירו אנשים שנפגעו ולא ידעו איך להגיב, שנעביר את המייל הזה עד שיגיע לאשמים ולחבריהם ויודע קלונם ברבים.
ומי יודע, אולי בדרך זו נצליח להבהיר לאחרים כמותם את חומרת העלבון שבמעשיהם ואף להרתיע אחרים.
אז אנא, שתפו פעולה.
תודה.
(מצורפת תמונה)