התקשורת עבדה עלינו בפרשת ויקי כנפו (המלצה - אפשר להעביר)

ההסבר:

יש לי קושי אמיתי להתייחס למכתב הזה בגלל שאני עובד בשתי"ל, ארגון שסייע למאבק החד-הוריות מתחילתו. המכתב מבוסס על מאמר שפורסם בכתב העת "העין השביעית". אין לי אפשרות להפריך את העובדות המצויינות בו. אולם, למכתב יש גם צד שני והוא הנסיון לבטל את הלגיטימיות של מאבק המשפחות החד-הוריות, אחת מהקבוצות הנפגעות ביותר מהמדיניות הכלכלית. הפצת המכתב מחזקת את הנסיון של האוצר להסיט את תשומת הלב של הציבור מהבעיות האמיתיות שעליהן מדווחת התקשורת. לדרך הזאת של האוצר אני מתנגד ואני ממליץ גם לאחרים לשים לב למניפולאציות שהאוצר מנסה להפעיל עלינו.

המקור:

מי שעקב אחר התפתחות פרשת ויקי כנפו לא יכול היה שלא לחוש שיש כאן איזו מניפולציה שהתקשורת עושה עם הציבור. ליתר דיוק: התמונה שהוצגה עוררה תחושה שזו איננה התמונה השלמה, המלאה והנכונה. עכשיו בא חנן עמיאור, סטודנט למדעי היהדות, ובמאמר ב"העין השביעית" הוא מכריז כי המלך הוא עירום. התקשורת עבדה עלינו בעיניים.

"אין כסף לאוטובוס"
פרשת ויקי כנפו החלה בליל שבת 4 ביולי. בכתבה לתכנית "יומן" בערוץ הראשון תיארה כנפו את מצוקתה ואת ההרעה הצפויה במצבה, בעקבות הקיצוצים עליהם החליט האוצר. היא הכריזה כי היא עומדת לצעוד בצעדת מחאה מביתה שבמצפה רמון אל משרד האוצר בירושלים. לצעוד ברגל כי "אין לה כסף לאוטובוס". בכתבה נראתה כנפו צועדת כמה מאות מטרים בנוף מדברי.

מכאן ואילך התפשטה מחאת ויקי כנפו כשריפת קוצים. מכל חלקי הארץ החלו נשים חד הוריות לצעוד לירושלים ותוך כמה ימים הפכה הפגנת החד הוריות לאייטם המרכזי בשלושת ערוצי הטלוויזיה, בשני עיתוני הערב ובהארץ. כולם, כמעט פה אחד, גילו אמפתיה לנשים המפגינות, הציגו את מצוקתן מכל זווית אפשרית, בלי שניתן כמעט פתחון פה לעמדות אחרות.

ספונטניות חשודה
אך מה שהפתיע יותר מכל בסיקור התקשורתי המאסיבי, להן זכו החד הוריות, היה ההתארגנות המהירה של עיר אוהלים, כרזות מסוגננות היטב, סטיקרים, חולצות טי שירט עם סיסמאות, מערכת משומנת של דוברים ויועצים. הספונטניות של המרידה הזו נראתה קצת חשודה לכל מי שעיניים לו בראשו ויודע איך מתרחשים דברים.

בא הכתב המתלמד של "העין השביעית" ועשה בית ספר לכתבים הוותיקים. הוא פוקח את עינינו לעובדות הבאות:

* רוב האמהות (פרט לויקי כנפו אולי) שהגיעו לירושלים כאילו ברגל צעדו רק כשהופיעו מצלמות טלוויזיה. את רוב הדרך עשו במכוניות שהקפיצו אותן מהליכה קצרה להליכה קצרה.
* האיש שעמד מאחורי הלוגיסטיקה של ההקפצות הללו הוא יואל מהרשק, מזכיר התנועה הקיבוצית המזוהה עם מפלגת העבודה ומרץ.
* מהרשק הוא בעל ותק בייזום מאבקים נגד הממשלה. הוא עומד גם מאחורי ההתארגנות "כיכר הלחם" (מחוסרי דיור שפלשו לכיכר המדינה והקימו שם מאהל בו הם יושבים חודשים).
* מהרשק אמר לכתב כי הקים גם מאהל בבאר שבע והוא מקים מאהל בצומת מסמיה וציין: "מה שיותר מאהלים וכיכרות כאלה כדי להתסיס את החברה ובסוף זה ישפיע פוליטית".

כיסא גלגלים
* העיתונאים ידעו היטב שהנשים הצועדות כאילו מוקפצות במכוניות. הדבר לא הפריע לצלמי ערוצי הטלוויזיה להמתין להן מדי יום בכניסה לגינות סחרוב ולצלמן כאילו באו לאחר צעדה ארוכה.
* במיוחד התרכזו הצילומים על אחת הצועדות, אילנה אזולאי, שדחפה את בנה המשותק על כיסא גלגלים, כאילו מערד לירושלים. אף אחד מן העיתונאים לא דיווח כי הילד המשותק כביכול ירד מכיסא הגלגלים כשהגיעו למאהל והתרוצץ שם כאחד הילדים הבריאים.
* את אילנה אזולאי ואת בנה היה קשה לאתר במאהל כי הם שהו חלק ניכר מן הזמן בחדר ששכרה למענם חברת הכנסת יולי תמיר.

לעזאזל העובדות
כיצד להסביר את המניפולציה הזו שעשתה התקשורת? חנן עמיאור מסביר כי ברגע שמערכות העיתונים הטילו את סיקור הארוע על כתבי הרווחה הם קבעו את כיוון הסיקור. כתבי הרווחה הסכימו ביניהם שלא לחשוף את הצדדים השליליים את ההפגנה הכאילו ספונטאנית הזו וגם לא לחשוף עובדות שליליות הקשורות במפגינות. לכן לא גילו שלא מדובר בצעדה ולא מדובר בילד נכה. הם גם ידעו שבנה של ויקי כנפו הוא אסיר ונמנעו מלפרסם זאת. המערכות מצידן היו זקוקות בתקופה זו של עונת מלפפונים (שנחתה עליהם בתקופה הקצרה של ההודנה) לסיפור שיעורר עניין וירגש. הם קיבלו את הסחורה ולעזאזל העובדות.