ההסבר:
בביוגרפיות הרשמיות של הרב לאו באתר הרבנות הראשית ובאתר פרס ישראל כתוב: "את אימי השואה עבר הרב בגיטו פיוטרקוב, במחנה העבודה בצ'נסטוחוב ובמחנה הריכוז בוכנואלד, שם שוחרר בניסן תש"ה – יחד עם אחיו נפתלי – בטרם מלאו לו שמונה שנים."לא מוזכר בהם שהרב לאו הוחבא בכפר אצל משפחה נוצרית בתקופת השואה.
עדכון: אחד הקוראים כתב לי כך "אולי יעניין אותך לדעת שהסיפור המופץ על המפגש בין האפיפיור לרב לאו, אכן קרה ונכתב בספרו של הרב לאו, "אל תשלח ידך אל הנער", אך בשינוי של פרט "קטן": הילד המוחבא לא היה הרב עצמו, אלא יהודי בשם שכנא הלר, והאפיפיור אמר שהוא עוקב כל השנים אחרי הילד ויודע שהוא חי בברוקלין."
המקור:
מסתובבת מצגת עם הטקסט הבאהאפיפיור יוהאן פאולוס השני, באולם קבלת אורחים בואטיקאן, מקבל את אחד המנהיגים היהודים החשובים, הרב הראשי של ישראל, כב' הרב מאיר לאו. המפגש הפורמאלי התקיים באווירה מאד חמה אשר נתנה את האפשרות לסיפור האנקדוטי כדלהלן.
הרב מספר לאפיפיור מעשה שקרה לפני עשרות שנים בעיירה קטנה בצפון אירופה.
הוא מספר לו שבגמר מלחמת העולם השנייה, אישה נוצרייה פנה לכומר של העיירה בהתייעצות. היא ובעלה החביאו ושמרו מפרוץ המלחמה ילד יהודי קטן אשר הוריו הפקידו בידיהם לפני שנשלחו למחנות השמדה.
הורי הילד שנעלמו בגיהינום הנאצי הטראגי, רצו ותכננו עתיד לילד בארץ ישראל. האישה הייתה מול דילמה ובקשה מהכומר לעזור לה בעצה. היא באמת, מצד אחד, רצתה לקיים את רצון הורי הילד אבל, מאידך, רצתה שיישאר אצלה ולנצר אותו.
הכומר נתן לה את עצתו מהר מאד: - חובתך לכבד את רצון הורי הילד.
הילד היהודי נשלח אז למדינת ישראל שהייתה בתחילת דרכה ושם גדל וחונך.
האנקדוטה מאד מעניינת את האפיפיור אבל, היא הופכת למאד מרגשת כאשר הרב הראשי מוסיף:
- הוד מעלתו, אתה היית הכומר הנוצרי הצעיר אז...
והילד היתום,..
אני הייתי...
תרגם מספרדית לעברית
טוביה גולדשטיין
מדיניות פרסום תגובות באתר
שימו לב! אם תרצו לשלוח לי שמועה כדי שאבדוק אותה, התגובות הן לא המקום.
הקליקו כאן לדף צרו קשר