כך הונו וסחטו בכירים מאוד בישראל את משפחות החטופים (המלצה - אפשר להעביר)

ההסבר:

את הדברים האלה כתב גיל דיקמן בערוצי המדיה החברתית השונים. דיקמן הוא בן דודה של כרמל גת מקיבוץ בארי שנחטפה לעזה ונרצחה בשבי החמאס. אני מאמין שמה שהוא כותב זו אמת. אני חוויתי זאת בעצמי כשהבאתי שלט פוליטי לעצרת בכיכר החטופים והתבקשתי על ידי המשפחות להוריד אותו.

המקור:

רבים פנו אליי בימים האחרונים כדי לשאול מי סחט אותי באיומים. היססתי אם לענות. משפחות של חטופים שעדיין בעזה נמצאות עכשיו בדיוק תחת אותה הסחיטה. אני לא מתכוון להעמיד אותן בסכנה או לחשוף פרטים כשהמצב כל כך עדין. אבל את האמת צריך להגיד - כדי שתדעו לזהות איום כזה ולחשוף אותו, כדי שמי שמאיימים עכשיו, לפעמים בפומבי בשמות קוד, לא יוכלו להמשיך בסחיטה הזאת. אז הנה כמה מהדברים שנאמרו לי, ולנו, חלקם מפי בכירים מאוד מאוד מאוד, שכל מטרתם להשתיק אותנו, להבהיל אותנו, ולתת לממשלה את כל האשראי להמשיך במלחמה לנצח ולהפקיר את החטופים בעזה עד שישכחו מהם.

1. ״אם תדברו, החטוף שלכם יהפוך לסמל״ - ההפחדה הכי אכזרית בספר. ״בגלל הסיפור / הפרסום / הפעילות של משפחת X, דין החטופים שלהם נגזר עדיף שתשתקו, שלא ישמעו עליכם״. ההאשמה המרושעת הזאת מטילה את האשמה על על המשפחות, כאילו הן קובעות איזה חטוף ישוחרר ואיזה ישאר בשבי, מי ירצח ומי ישאר בחיים. בזמן שבמציאות - ישראל קובעת מי ישתחרר ומי בסכנת חיים. כי ישראל היא שהגישה את הרשימות עם ״החטופים ההומניטריים״ והחליטה מי בפנים ומי בחוץ, וישראל קובעת באיזה תא שטח צה״ל יפעל ומתי, גם כשיודעים שיש סכנה מוחשית שימצאו בו חטופים.

2. ״אל תעזו לבקר אותנו. אתם פוגעים בחיילי צה״ל ובמשפחות השכולות. אם לא תהיו נחמדים, העם ישנא אתכם״ - האנשים הכי שנואים במדינה, פוליטיקאים, מספרים למשפחות שאותן הציבור שונא. שאם רק נעז להגיד איך באמת שרים וחברי כנסת מתייחסים אלינו, כמה הם משקרים לנו ומתחמקים מאיתנו - אנחנו ״נביא על עצמנו״ את הביקורת ויתייחסו אלינו כפוליטיים. משפחות של חטופים שמגיעות לבקר משפחות שכולות, שמודות לחיילים ועושות הכל כדי לחזק אותם, בני משפחות שבעצמם שירתו ומשרתים במילואים - חוששים לדבר על החזרת החטופים או על הלחץ הצבאי שהורג חטופים, כדי שלא יואשמו שהם פוגעים בחיילים. זה קורה בזמן שאת השקר וההסתה נגד בני משפחה של חטופים כמו עינב צנגאוקר ודני אלגרט, נגד חן אביגדורי ונגדי, שמייחסים לנו מניעים פוליטיים לפני הרצון להציל את חיי המשפחה שלנו, מובילים הפוליטיקאים עצמם, הקמפיינרים ומכונות הרעל שלהם. מפזרים שנאה, ואז מאיימים ״ישנאו אתכם״.

3. ״אל תרעישו, זה יעלה את המחיר״ - איום שנלחש כבר עשרות שנים. זה שבשמו השתיקו את משפחות מנגיסטו וא-סייד במשך עשור, בזמן שלא עשו כמעט דבר כדי להחזיר את אברה והישאם. פוליטיקאים אומרים לנו ״לא נחזיר את האהובים שלכם בכל מחיר״, גם כשאין אף אחד שאומר ״בכל מחיר״, ואז גם אם המחיר לא משתנה או אפילו יורד - לא מחזירים אותם הביתה. האנשים הכי בכירים בחדרי המשא ומתן אמרו לנו בפירוש - לא זוהה שום קשר בין הרעש שמשפחה עושה לבין המחיר. לא של החטוף שלה ולא של העסקה כולה. הדבר היחיד שתשומת הלב הציבורית עושה הוא לקדם עסקה. ומי שלא רוצה עסקה - מאיים שהרעש יעלה את המחיר.

4. ״אל תגידו שהממשלה ויתרה על החטופים, פן חמאס יאמין שזה נכון ויחליט לפגוע בהם״ - איום חדש ששמעתי החודש לראשונה. תבינו את עומק הגזלייטינג: הממשלה כבר שנה וחצי בוחרת לנהל מלחמה שמסכנת את חיי החטופים, פוגעת בהם, הורגת אותם ופןצעת אותם, משאירה את חמאס בשלטון ומוותרת על החטופים - אבל למשפחות אסור לגלות את זה, כי עצם האמירה תוביל את חמאס לפגוע בהם.

5.״אל תעזו לגלות שקיבלתם אות חיים. זה לא ישמור על החטוף שלכם. אנחנו כבר נדע לשמור על החטופים בעצמנו כי אנחנו יודעים איפה הם״  - לאורך זמן רב משפחות שיתפו פעולה וסרבו להגיד כיצד הם יודעים בוודאות שהחטופים שלהם בחיים, עד שגילו כי גורמים ישראלים בכירים תדרכו את נשיא ארצות הברית ש״רוב החטופים מתים״ כדי להסביר לו שאין צורך בעסקה. ובעניין המיקום - משפחות סמכו על צה״ל שאם ישתקו ולא יגידו היכן החטופים שלהם, הצבא יידע לשמור עליהן בעצמו ויימנע מפעולה באיזור שבו הם עלולים להיפגע. אבל האמת היא שרוב הזמן לצה״ל אין מושג איפה חלק גדול מהחטופים נמצאים. וכשהוא נדרש להכריע אם לפעול במקום מסוים, ולא יודע אם יש שם או אין שם חטופים, הוא לא פעם בוחר לפעול ולסכן חטופים ואף מביא למותם. גם את זה מזהירים אותנו לא להגיד, כדי ״לא לפגוע בבטחון ולא להעניק פרס לחמאס״. ובזמן שנמנענו מלדבר, הלחץ הביא למוות של 41 חטופים. ועלול להביא לעוד יותר.

6.״אל תעזו לבקר אותנו כי זה מגביר את הפילוג בעם ומחזק את חמאס״ - משפחות של חטופים הפכו בפי הממשלה לאחראיות על הפילוג בעם. אותה הממשלה ששולחת חיילים לקרב בזמן שהיא מעבירה חקיקה מפלגת, מסיתה נגד מערכת המשפט, מערכות הבטחון, התקשורת וחצי מהעם, אותה הממשלה שחיזקה את חמאס במשך עשור בכסף מזומן וממשיכה לחזק אותו עכשיו כשהיא משאירה בידיו את החטופים, מאשימה את המשפחות של החטופים שהן מחזקות את חמאס. משפחות רבות חוששות ושותקות. והפילוג רק הולך ומעמיק.

7.״אל תתנו לממשלה שלנו ליפול. תשכנעו מפלגות לא לפרק ומפלגות אחרות לתמוך. אם לא תהיה ממשלה - לא יהיו חטופים.״ - קשה להאמין שהמשפט הזה נאמר, אבל הוא חוזר על עצמו בגרסאות שונות כבר מעל שנה. כאילו לא הוחזרו חטופים בממשלת מעבר? כאילו לחזק את יציבות הממשלה או להשיג לה שותפים חדשים - זה לא פוליטי? פוליטיקאים מסבירים למשפחות שהחזרת החטופים היא סיבה להמשיך לתמוך בממשלה. אבל זאת בדיוק הסיבה שבגללה ימשיכו להשאיר חטופים בעזה, כדי שהממשלה תוכל להמשיך להתקיים. החטופים הם כבר לא רק בני ערובה של חמאס, אלא בני ערובה של הממשלה.

אלה רק חלק מהאיומים. רבים מהם מגיעים בדרכים נסתרות, מגורמים עלומים, לפעמים מכאלה שמציגים את עצמם כאילו הם רק באו לעזור. הסחיטה הזאת נמשכת גם עכשיו. אבל אנחנו הפסקנו לפחד. וזה התפקיד שלנו, של התקשורת, של האזרחים, של מי שלא היו להם מעולם חטופים בעזה או שהחטופים שלהם כבר חזרו בשקיות, להצביע על האיומים האלה בכל מקום. למען המשפחות, למען החטופים - ולמעננו.