חמאס בלב הארץ? התיעוד שמתריע: ערביי אום אל פחם נערכים לקרב (המלצה - לא להעביר)

ההסבר:

אני מעתיק לכאן במלואה את התגובה של ארגון פייק ריפורטר שפורסמה בטוויטר

ערוץ 14 פרסם כתבה מופקרת ולא מבוססת שלא חתומה על ידי אף כתב. אז זו הזדמנות נהדרת לשיעור קצר בקריאה ביקורתית, שחשובה היום יותר מתמיד. נתחיל בכמה נורות אזהרה:
1. כותרת דרמטית שלא מיוחסת לאף כתב - דגל אדום.
2. כותרת שמנוסחת כשאלה - דגל אדום.
3. הערכות דרמטיות לא מיוחסות - דגל אדום.

 



קריאה מעמיקה יותר מגלה שהכתבה מבוססת על מקור אחד - עוד דגל אדום. מיהו אותו מקור? במקרה הזה אלחנן גרונר. גרונר מגדיר את עצמו כעיתונאי (הגדרה מאוד נזילה בימים אלה) ומפעיל את אתר ״הקול היהודי״. תכף נרחיב על כך, אבל קודם נחזור לכתבה.



הכתבה עצמה דלה במיוחד עם 4 פסקאות לכל היותר. הראשונה מדברת על ״אימונים צבאיים״ אבל לא מספקת הוכחה לכך. אפילו לא מוזכרת בה העובדה כי מדובר ב״אימוני״ פיינטבול. בהיעדר הוכחה נותר לערוץ 14 רק ״להעלות שאלה״ ולרמוז מה התשובה.



הפסקה הבאה עוסקת בהערכות חמורות ביותר. הבעיה - הן לא מיוחסות לאף גורם, משטרתי, צבאי או מדיני. מיהו האדם היחיד שמדבר על ״מערכה רב זירתית״? גרונר. האם נפתחה חקירה? האם מישהו נעצר? לא ידוע.

הפסקה ה-3 בכתבה מוקדשת לציטוטים של גרונר והרביעית היא פסקת רקע.



אז מה היה לנו? מצד אחד אייטם מטריד ודרמטי שמזהיר מהתארגנות צבאית של תומכי חמאס בתוך הארץ. מצד שני: אפס מידע ואפס הוכחות. רק הרבה מאוד הפחדות. או בקצרה: ציוץ שהפך לכתבה בלי בדיקה.

בשולי הדברים חשוב לציין, בעיקר בשביל ההקשר: אחד מעורכי הקול היהודי הורשע בהסתה לאלימות וגזענות, ואחרים הורשעו בעבירות דומות בגלל פרסומים שהעלו בו. גרונר עצמו אגב טבע את הביטוי "יהודים שמחים", שמאז הפך שם קוד לפעולות תג מחיר - ובמקרה גם מהווה את שם העמותה שמפעילה את האתר.

לתקשורת אחראית יש תפקיד עצום במערכה - להכניס סדר באי-סדר, לספק מידע אמין ומבוסס ולא לזרוע פאניקה מיותרת. כל מי שחוטא לתפקיד הזה פוגע בחוסן הלאומי.

המקור:

קבוצת ערבים מאום אל פחם, השייכת לפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, תועדה כשהיא מבצעת אימוני קרב סמוך לקיבוץ מגידו, כך פרסם אלחנן גרונר מאתר "הקול היהודי" • ההערכות הן כי בכוונתם להצטרף למערכה רב זירתית ביום פקודה • גרונר קורא לרשויות לפעול בהתאם: "היום התרחיש הזה פשוט ומובן לרבים''