ההסבר:
על פי האתר של האגודה למלחמה בסרטן, אסבסט ומוצריו או מוצרים הכוללים אסבסט, אסורים ליבוא.בתשובה לשאלה, חברת סוגת מסרה שהם לא מוסיפים טלק לאורז שאותו הם משווקים.
בחיפושים שביצעתי בהרבה אתרי בישול באינטרנט, נכתב שזה רעיון טוב לשטוף את האורז לפני הבישול כי הוא יוצא יותר טעים.
לכן, אני ממליץ לא להעביר את המכתב. אין צורך בהפחדות מיותרות.
ההוכחה "לא מאמינים - חפשו בגוגל" מטופשת כי היא מצביעה על המבוקש ולא מביאה מראי מקום רציניים.
לקריאת העשרה - אורז – השקר הלבן באתר של מרכז דוידסון לחינוך מדעי במכון וייצמן.
המקור:
יצרני אורז רבים מוסיפים טאלק או סיד כדי לגרום לאורז להיראות לבן יותר, למנוע את הידבקות הגרגרים וכדי להאריך את חיי המדף שלו.יצרנים אחרים מלטשים את הגרגרים באמצעות מלטשות העשויות אסבסט.
היצרנים הנורמליים יותר "רק" מצפים את האורז בגלוקוזה.
ידעתם???
לא מאמינים? חפשו בגוגל: אורז טאלק.
לאכול טאלק זה ממש לא בריא, שלא לדבר על הסרטן שמקבלים אם בולעים שאריות אסבסט.
הכי חשוב לשטוף את האורז היטב במסננת עם מים זורמים לפני הבישול.
הביטו במים הלבנים היוצאים מהמסננת: רק כשהם הופכים לצלולים, אפשר להתחיל בבישול.
רק בריאות ותעבירו לחברים.
תשובתם של סוגת מתחמקת. החברה עוסקת באריזה ולא בעיבוד האורז. ייתכן בהחלט שדברי האזהרה נכונים.
יתר על כן, הרוב קונים אורז בשקיות, מה שגורם להם לחשוב שזה מטופל ונקי, ולהשתמש בו ישירות ללא שטיפה.
הכי טוב לקנות בתפזורת אורז מלא, לשטוף ולהשרות יממה.
מה שמטריד אותי היא העובדה שהאורז המלא לא נובט. האם הוא עובר תהליך כדי שלא ינבט?
חנן, משום מה מה שכתבת לא מסתדר לי עם העובדות כפי שחיפשתי בעצמי באינטרנט בעקבות המייל שקיבלתי.
יצאתי כמוך לחיפוש מידע, אבל מבלי לשאול חברות שיווק של אורז שיתכן ומשוחדות או משחדות… והבכל מקרה מלאות אינטרסים כרימון.
וזה מה שמצאתי, רק מחיפוש בן שעה:
חיפשתי בעיקר באנגלית ונחרדתי עוד יותר.
Talc Rice
וגם
Asbestos Rice
קרא קצת להלן ותגיד לי אתה האם לא להעביר או שמא זה יותר כמו כדאי להעביר או לפחות לכאן ולכאן?
קרא את המאמר הראשון: http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMc081797
קרא את השורות הראשונ ות במחקר הזה: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/717274
קרא את שני המאמרים הראשונים בתוצאות החיפוש הזה:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed?term=Merliss%20RR%5BAuthor%5D&cauthor=true&cauthor_uid=5108683
קרא גם:
http://eastwest-food.co.il/ntext.asp?psn=10008
קרא את הפסקה האחרונה לפני הכותרת השניה: http://foodenergetics.com/grains/190-white-rice
קרא את החלק על האורז: http://www.drbarak.com/2012/181-quils-mangent-de-la-brioche
עוד לא התייאשת ממני? קרא פה: http://www.beok.co.il/Category/Article/12788/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%96+%D7%9E%D7%9C%D7%90+%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA
http://en.wikipedia.org/wiki/Rice
http://www.nytimes.com/1981/02/08/us/talc-coating-on-rice-called-peril.html
http://ajcn.nutrition.org/content/31/11/2017.full.pdf
ועוד ועוד…
אינך מסביר מדוע לא להעביר את המכתב הלאה. תסביר מדוע. אז אבין יותר טוב.
למיכל,
לא עברתי על כל מה שכתבת אבל מהקצת שעברתי ראיתי 2 מאמרים מ 1971 – בתקופה שעדיין לא התייחסו בכלל לאזבסט כאל קרצינוגן,
מאמר אחד שדווקא טוען שאין עדות לקשר ואולי ההיפך מכך – באוכלוסייה שנחשפה לאורז מעובד בטלק נצפתה ירידה משמעותית יותר עם הזמן בשיעורי התחלואה, ועוד מאמר שמנסה לתלות את הקשר בין תחלואה ובין עיבוד בטלק אבל מציין שבאותו מקום קיימת גם בקטריה כלשהי שמעלה את השכיחות.
זו לא חכמה גדולה להפציץ במאמרים שעולים בחיפוש ולשלוח אחרים לקרוא אותם.
מה שכן ראיתי שבאורז מלוטש משתמשים גם היום בכל מיני אבקות כמו טלק וגלוקוז. הטלק אסור בחלק מהמדינות, לא ידוע לי לגבי ישראל.
בכל מקרה סביר שהשימוש בטלק אם היה כזה – זה לפני שהאורז הגיע לסוגת כך שגם תגובתם לא רלוונטית.
מיכל, התייחסתי למאמרים המדעיים שהצגת במאמר שלי "אורז – השקר הלבן"
http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/general_know/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%96-%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%9F
קראי את המאמר (כולל החלק שאחרי האותיות האדומות) ושם אני מקווה שתמצאי את התשובה. אם יש (או למשהו אחר) שאלות נוספות בנושא אתם מוזמנים לפנות אלי דרך האתר דוידסון אונליין.
לא להעביר את המכתב הלאה כי הוא שטויות.
וההסבר המדויק, בקישור של מכון דיוויסון.
אז בשורה התחתונה, אכן לא להעביר, וההסבר בעמוד של מכון דוידסון.
אבל – כן לשטוף אורז, כי עדיין יש חשש לשאריות טלק (למרות שנאסר לשימוש)
כן. זה נשמע כמו שטויות. אסבסט מסוכן רק בנשימה ולא בבליעה. הוא מסוכן בגלל הגודל והצורה הפיזיים של החלקיקים הקטנים שלו ולא בגלל ההרכב הכימי שלו.