ההסבר:
פרופסור דן מלר, מנתח פלסטי, מגיב: הקירור - נכון. הביצה - קשקוש בלוש שאינו שווה גרושהנה ההנחייה הנכונה: לשים מיד קרח על מקום הכוויה. רק בהיעדר קרח, או במקרה שהכוויה נרחבת - מים קרים. המגע עם הקור חייב להימשך לפחות 20 דקות. תחילה הקור מכאיב, אבל מתרגלים.
שום ויטמינים מביצה אינם עוברים אל העור הכווי להצלתו - מה שהצליח באותו מקרה שתיארת הוא הקירור, לא הביצה. ביצה מכילה חלבון, הרבה מאד חלבון, ובמקרה כזה המשמעות היא: חרבון! חלבון הוא חומר מעולה להתרבות חיידקים. זה בדיוק מה שחובה למנוע.
המקור:
לפני כשבועיים ראיתי כוויה שהייתה עלולה להיות דבר נורא אך פעלנו לפי הצעדים הנ"ל והתוצאה הייתה מדהימה!! לא הופיעה שלפוחית, לא היה כאב ואפילו לא סימן.מסקנה : זה עובד! שתף את האחרים!
בקורס של עתודת כבאים לימדו כי כאשר נוצרת כוויה, מדרגה כלשהי, חמורה ככל שתהיה, העזרה הראשונה המידית שיש להפעיל עליה היא להניח את החלק הפגוע תחת זרם מים קרים מהברז, עד אשר יורדת הטמפרטורה של הכוויה כדי שתיפסק כווית שכבות העור הנוספות. לאחר מכן יש למרוח חלבון של ביצה (החלק הלבן).
בשבוע שעבר בעת שחברתי חיממה מים, עברו המים את נק' הרתיחה, ובבואה להסיט את הכלי מעל האש, המים המבעבעים קופצים על ידה וגורמים לכוויה במרבית שטח כף היד.
מיד פתחנו את הברז והיא שמה את היד תחת המים הקרים כדי למנוע את התפשטות החום. הכאב היה נורא!
שברנו 2 ביצים, הפרדנו את החלבון וקצת הקצפנו ומרחנו את החלבון על ידה.
היד הייתה כל כך חמה, שהחלבון מיד הפך התקשה והותיר שכבת ציפוי.
חברתי הייתה בטוחה שיישאר סימן מכוער, אך להפתעתה לאחר כ- 10 ימים לא נשאר סימן למה שאירע!!
אפילו גוון העור לא השתנה.
הסוד נמצא בקולגן המצוי בחלבון הביצה שהינו למעשה שיליה והוא מלא בוויטמינים.
העבר מידע חשוב זה לכולם , אי אפשר לדעת מי עשוי להידרש לו.
ואהבת לרעך כמוך
אתמול האצבע נכסה לשמן רותח. הכנסתי אותה לחלבון של ביצה והרי זה פלא. לאחר כ 15 דקות הייתה עוד צריבה קטנה אך במהלך הערב הכאב נעלם ולא הייתה אפילו שלפוחית וכן שום סימן של כוויה. אז אדון פרופ' מלר הנכבד. לא יודע מדוע אתה מנסה לזלזל בזה אוי כוונות מסתתרות אחרי המשפטי רחוב שלך, אבל רבותי זאת הפעם השלישית שלי בכוויות ותמיד זה עבד. אז שמלר לא יבלבל לכם את המח, חברות התרופות לא אוהבות חלבוני ביצה זה זול מידי.
שימו ותברכו אותי.
דיי הופתעתי לראות המלצה לא להעביר. האמת שאני לא זוכרת היכן ראיתי את הרעיון הזה של לשים ביצה על כוויות-אבל לצערי יצא לי להתנסות בדבר כבר פעמיים והביצה היא ממש קסם נגד כוויות! אין לי מושג איך או למה אבל אחרי מספר דקות מה שקורה הוא שנוצרת מעין שכבה כמו יבלת על האיזור הפגוע, הכאב נעלם ולאחר כמה ימים הכל מתקלף. (מצד שני אני מודה שלא זכורות לי התנסויות עם כוויות ששמתי עליהן קרח או מים קרים… למעט פעם אחת אבל אז העור פשוט התקלף לגמריי (נשפכה לי על היד שעווה של נר), לא יודעת אם הייתי שמה במקרה כזה ביצה…) ולמה הגעתי לאתר? מכיוון שנחתכתי משפה שבורה של קערת זכוכית ורציתי לראות באינטרנט אם הדבר עובד גם לחתכים או שאני דורשת כבר יותר מידיי… לא נראה לי שאקח את הסיכון הפעם..
סבתא שלי בת 86 סיפרה לי היום על מקרה שפעם נשפכו עליה מים רותחים מפינג`ן מרחו לה ביצים על הזרוע ולא נשאר סימן או כוויה. מלר שמלר.ראיתי את הזרוע שלה ואין סימן לכוויה לכן גם נכנסתי לגוגל לראות מה כותבים על זה.
רלבנטי מאוד. ממליצה בחום להעביר.
אנחנו הפסקנו עם המשחות למיניהן לפני מספר שנים.
בכוויות למיניהן העור מאבד קולגן. המקור בטבע לקולגן הוא חלבון ביצה. עד כמה שנשמע מגעיל למרוח אותו, הוא תרופת פלא. מרגיע והעור 'שותה' אותו. כשהעור אינו זקוק לו עוד אפשר להוציא את האיבר הפגוע או להפסיק למרוח. איך יודעים? פשוט מפסיק לשרוף…
לא שוטפים למשך חצי יום לפחות. אחר כך שוטפים בעדינות.
ממזער נזקים ולפעמים מונע לחלוטין גם בכוויות קשות. צריך למרוח מיידית או להשהות בתוך הכלי אפילו שעה או שעתיים. זה תלוי בדרגת הכוויה…
אני מרחתי ילדה שרופה משמש וזה עבד מצויין…
הילדים שלי יודעים שכשיש כוויות בבית: לפתוח ביצה. צריך רק את החלבון.
בריאות ושמחה לכל המשפחה
כן עובד. קסם. אכן פעל על כייות יותר מפעם אחת. ואפשר גם אחרי הים.
חלבון ביצה הוא תרופת פלא לכוויות. הציל אותי אינספור פעמים, נשכח כאב בצורה מיידית ואפקטיבית, מצמצם את הנזק לעור, ובגדול תרופת הסבתא המדהימה ביותר שיצא לי לנסות. יותר יעיל מכל משחה ביאפין, אלווורה, משחות רפואיות וטבעיות- כלום לא עבר בכזו יעילות