The ugly truth about Prof. Emanuel Gross (המלצה - לא להעביר)

ההסבר:

חייל בן 18 עשה שטות לפני ארבעים שנה. אבל אפילו לאחר שהיה אב בית דין צבאי ועכשיו הוא פרופסור למשפטים, אסור לו להביע את דעתו על מה שצריך לעשות לחיילים פושעי מלחמה ומתנחלים כובשים המתנכלים לשכניהם הערבים. בעצם, לא משנה מה עשה לפני 40 שנה. כל עוד הוא מתנגד למתנחלים, הוא צריך לשתוק.

המקור:

ידידי, אולי שמתם לב לכך שבאחרונה מופיע באמצעי התקשורת משפטן בשם פרופ' עמנואל גרוס, והוא ממלא את התפקיד של "האחראי על מוסר הלחימה של צהל". הוא מותח בקורת על חיילי צה"ל, שיורים בפלשתינים ללא סיבה ומתעללים.

הוא מדבר על "תופעה שלילית נרחבת בצבא". חיים יבין מראיין אותו כאילו הוא בר סמכא לעניני מוסר. הצדקנות שלהם ממש נגעה לליבי, עד לרגע שבו נזכרתי שהמשפטן הנ"ל הוא לא אחר מאשר עריק מצה"ל! ליתר דיוק: עמנואל גרוס ברח משטח הכינוס של היחידה שלו, גדוד 51 של גולני, באמצע מלחמת ששת הימים. הגדוד שהה אז בקרית שמונה, והתאמן ביום ובלילה, בתרגולים רטובים, על מודל של תל עזאזיאת, לקראת הקרב ברמת הגולן. זה היה בעיצומה של המלחמה. היה מתח. החיילים ידעו שאו טו טו הם יעלו לרמת הגולן לסכן את חייהם. כמפקד זוטר באותו גדוד באותם ימים, אני זוכר שכל החיילים היו חדורי מוטיבציה וציפו סוף סוף לצאת לקרב, להוכיח את עצמם. המג"ד, סא"ל בני ענבר, היה דוחף לגדוד הרבה שיחות מוטיבציה. גם המח"ט יונה אפרת ביקר ועודד את החיילים העתידים להילחם. גם הסמג"ד אמיר דרורי עבד קשה על מורל החיילים. אבל טוראי עמנואל גרוס החליט שהעסק לא מתאים לו, והוא ברח ערב הקרב - לתל אביב.

המג"ד ציווה למצוא אותו ולהחזירו מיד ליחידה, למסדר ביזיון. המסדר הזה אכן נערך יום לאחר הבריחה: העריק הוצג לפני פלוגתו בכל הבושה האפשרית, והמ"פ אבנר הודיע לחייליו שמי שברח - יישב בכלא, "כשאתם תעלו להילחם מחר". העריק נלקח למעצר, והגדוד כולו עלה להילחם למחרת בתל עזאזיאת, המפחיד מאד בשעתו. למרבה המזל היה הקרב קל מהצפוי (בעיקר הודות לניהול קרב מופתי של המגד סא"ל ענבר). הסיפור היה ידוע בכל הגדוד. העריק הנ"ל היה למשל ושנינה, כמו שאומרים.

אך במשך השנים הבחור הזה גדל והתפתח לא רע - ונהיה פרופ' למשפטים, לא לפני שהיה לפני כן אב בית-דין של פיקוד דרום, ששפט אישית את חיילי צה"ל ב"משפטי גבעתי" או "גולני" (תתק נו אותי אם אני טועה). אתם מבינים? העריק הפחדן הזה דן והעניש את חיילי צה"ל שלא היו מספיק מוסריים עם האוייב בתקופת האינתיפאדה הראשונה... אני זוכר שזה הרגיז אותי בשעתו, והתיעצתי עם רפול מה אפשר לעשות כדי לרסן את הצדקן הזה. בסוף לא עשינו כלום, למרות שרפול בדק אישית ואישר את העדות שלי.

והנה לאחרונה אנו רואים את פרופ' גרוס בטלויזיה שלנו, כשהוא מסביר שצה"ל לא בסדר, שהוא יורה יותר מדי ושזו תופעה בלתי נסבלת... אין ספק שיש לקדוש הזה שריטה רצינית לאחר אותו מסדר בזיון בנעוריו. ודאי יש לו תסביך נגד חיילים קרביים, שאינם בורחים נוכח פני האוייב... גרוס לא השתנה הרבה: אמנם שערו הלבין, אבל זה הוא, אותו בחור שברח אז בשפנות רבה.