העובדות האמיתיות בנוגע לקרינת אנטנות הסלולר (המלצה - לכאן ולכאן)

ההסבר:

זה הוא מכתב אידיאולוגי מבולבל שבו מעורבבות עובדות, הרגשות ודרישות. תשתיתו הרגשית הוא הפחד מטכנולוגיה. לא ברור מי כתב אותו ומי עומד מאחוריו. ברור שהפצתו לא תקדם את הנושא אלא רק תזרע עוד בלבול. כדי להתייחס ברצינות להתנגדות לאנטנות הסלולאריות, אנחנו זקוקים לאנשים רציניים, עם מידע בדוק ודרך פעולה מתוכננת ומאורגנת.

המקור:

1. התקן העולמי ICNIRP הוא תקן מיושן העוסק רק בהשפעות התרמיות של הקרינה. הוא קובע רמה של 450 מיקרווואט לסמ"ר (450 יחידות קרינה). רמה גבוהה מזו פשוט מבשלת אותך. הוא לא מתייחס לחלוטין להשפעות המזיקות של הקרינה שאינן טרמיות. הוכח, כן הוכח, שרמת קרינה הגבוהה מ 5 יחידות קרינה – מסרטנת.

2. משום שכך, אין אף מדינה שמקבלת את התקן הזה. כל מדינה קבעה מקדם בטחון משלה. סף הקרינה המקובל ברב מדינות אירופה הוא 10 יחידות קרינה. מדינות בעלות מודעות רבה יותר לבריאות תושביה (שוויץ, לוקסמבורג, אוסטריה, אנגליה) קבעו ספי קרינה נמוכים אף יותר, של 3, 2 ואפילו 1 יחידת קרינה. יש לדעת, כי במדינות אלה יש קליטת סלולר טובה בכל מקום. השיטה היא להקים באזורים מיושבים בצפיפות אתרי שידור רבים יותר וקטנים יותר בעלי עצמת שידור קטנה. המשדרים החזקים יושבים בשולי הערים או באזורים הרחוקים כ 300 מטר מבני אדם.

3. בישראל אומץ סף קרינה של 45 יחידות קרינה!! לפחות פי 4.5 ממדינות אירופה ופי 20 מהמדינות המתקדמות. אפשר לקיים פה סף קרינה נמוך, גם של 2 יחידות קרינה. זה מצריך הסרה של אתרי שידור הצמודים לאזורי מגורים ותעשייה והקמת מספר רב של אתרי שידור קטנים בעלי עצמה נמוכה. הסיבה להנהגת סף קרינה גבוה היא חסכון כספי לחברות הסלולר: הקמת מספר קטן יותר של אתרי שידור בעצמה חזקה, ללא התחשבות באוכלוסיה, זולה בהרבה מפרישת מספר גדול יותר של אנטנות קטנות ולא מזיקות.

4. מספרים לכם שיותר אנטנות זה פחות קרינה מכל אנטנה, אך בכל אתר שידור, החברות הסלולריות, הפועלות כקרטל בעניין זה באמצעות "פורום החברות הסלולריות", מקימות מצבור גדול של מתקני שידור, המייצר קרינה איומה לנמצא מסביבו.

5. ההכנות להקמת אנטנות שידור חדשות מתבצעות ע"י עובדים בסרבלי עבודה ללא שום אמצעי זיהוי. אסור להם לדבר עם אף אדם מסביבם. את אנטנות השידור עצמן הם מתקינים בלילה. השכנים קמים בבוקר ו..הפתעה.

6. כל אנטנה שניתן להסוות הם מסווים ומסתירים בשלל שיטות...

7. האנטנות מוקמות יותר באזורים בעלי חתך סוציו אקונומי נמוך ועל יד אוכלוסיות חלשות – כדוגמת בתי דיור מוגן לקשישים או עולים חדשים, בתי חולים ועוד. שכונות יוקרה נקיות מאנטנות. זה אפשרי מכיוון שדיוק גאוגרפי חשוב רק לקרינת נמוכה של המכשיר הנייד (ממנה אפשר להתגונן) אך אינו חשוב לפרישה הכללית של הרשת ואפשרות קיום מספר שיחות גדול בו זמנית.

8. מספרים לכם שכל אנטנה נבדקת פעם בשנה ע"י בודקים מוסמכים של המשרד לאיכות הסביבה. על פי עדויות של הבודקים עצמם – שהם מעטים מאוד - רק כ 3% מכלל האנטנות נבדקות. גם עבור המעטות שכן נבדקות, לא מתבצעת בדיקת קרינה מכל הדירות או המשרדים החשופים לקרינה. לא מתבצעת בדיקת קרינה דווקא בשעות פעילות בהן הקרינה גבוהה וכן על ידי מכשירים שלא מכויילים נכון. עניין כיול המכשירים התגלה בהשוואה למדידות של בודקים בלתי תלויים. אם היה לכם ספק, מי שמשלם בעבור אותן בדיקות הן...נכון, חברות הסלולר.

9. בכל רחבי הארץ חלו ומתו אנשים רבים מספור. התלונות מופיעות זמן קצר לאחר ההתקנה – כאבי ראש, בחילות, סחרחורות, אבדן זכרון. הרגישים יותר מפתחים סרטן וחלקם מתים. אין צורך להכביר מילים - רבים מאיתנו שמעו או שומעים על מקרים, לכן לצערינו, ישראל מהווה שדה ניסויים קטלני של קרינת הסלולר.
10. חברות הסלולר מתכוונות להתקין כ 18,000 מתקני שידור נוספים ברחבי הארץ עבור הדור השלישי בנוסף ל 6,000 הקיימים היום.

11. ישנן ארבע הצעות חוק בכנסת להסדרת נושא הקרינה. כל ההצעות תקועות. באף אחת מהן לא מדובר על הורדת סף הקרינה!

12. המשרד לאיכות הסביבה והממונה על הקרינה שם, סטיליאן גלברג, מגלים אדישות מלאה להפקרות ומוסרים מידע לא נכון, אם נשאלים. מפת אתרי השידור הסלולרים באינטרנט מזמן לא עודכנה ולכן היא מטעה ולא נכונה.

13. כל האמור לעיל מגובה בים של מסמכים, פרוטוקולים וקישורים. ישנו חומר רב מאוד. הנה שני פרוטוקולים של וועדות כנסת. כן, זה המוסד המחוקק האמור לחוקק חוקים ולתקן תקנות לשמירה על חיינו. אנא קראו אותם וראו איפה אנו חיים.
a. http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/alia/2005-01-03.html
b. http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/kalkala/2005-01-11-01.html
c. http://www.wave-guide.org/library/studies.html

אנו תובעים:

1. הורדת סף הקרינה המותרת אל מתחת 3 יחידות קרינה. קביעת מרחק של לפחות 250 מטר מאתר שידור חזק (מקרו).
2. סילוק המפגעים הסביבתיים הקיימים – מתקני השידור הקרובים למקומות בהם נמצאים אנשים, אפילו לרגע.
3. פרישה מתוקנת של מתקני השידור, פרישה הרגישה לחיי אדם.
4. מנגנון פיקוח אפקטיווי על הקרינה, בכל שעות היממה, שאינו קשור לחברות הסלולר.

מה עושים

ובכן, יש לנו סיכוי. חברות הסלולר צריכות אותנו כצרכנים. חברות אלה הן חברות חסרות בושה. הן שולחות טכנאים ללא זיהוי בלילה. הן מקינות מתקני שידור ענקיים ליד בתים ומשרדים ואנשים רבים מתים.
לאור התנהלות פושעת זו, חברות הסלולר לא ראויות שנשתמש בשירותיהם.
אנחנו חוזרים אל הטלפון הקווי (ולא, אבא שלנו לא עובד בבזק).
הטלפון הנייד יהיה למקרי חירום, אם בכלל. כמובן שלא נשדרג את המכשיר לדור השלישי.
נשתמש בשירותי הדואר הקולי של בזק, ולא נפנה את השיחות לתא הדואר של הטלפון הסלולרי.

מהיום אנחנו מכבים את הטלפון הסלולרי ומפיצים מסמך זה לכל האנשים בפנקס הכתובות שלנו.
המכתב צריך לסובב את הארץ שלוש פעמים לפ