ההסבר:
מצד אחד, די בטוח שהסיפור לא אמיתי. הוא נשמע כמו תעמולה. מצד שני, העניין שהוא רוצה לקדם די חשוב.המקור:
חשוב לקרוא! תקראו עד הסוף ויכול להיות שלאחד מכם המכתב הזה יציל את החיים!באחד מסופי השבוע, יצאתי עם חברים לפורום (מועדון בבאר שבע למי שלא מכיר) ופגשתי שם מישהי ממש חמודה. התקרבנו, רקדנו עד שהחלטנו שאפשר יותר אז הלכנו לשירותים. זה התחיל כמשהו קטן , נגיעות קטנות, נשיקות רכות ומתגרות ולאט לאט התשוקה התעצמה.
לרגע רציתי לעצור, הייתי מודע למחלות וגם פחדתי מהיריון, אז עצרתי ואמרתי לה שכדאי שנפסיק כאן, ושאני בטוח שעוד יהיה לנו הרבה זמן להסחף יחד. "אל תדאג" היא אמרה לי "אני נקיה ולוקחת גלולות" ואני? אני כמו טיפש האמנתי לה, חשבתי בלב שזו הזדמנות שקשה מאוד לפספס, בחורה כל כך יפה שחושקת רק בי. נספחנו יחד.
למחרת שכשהתקשרתי למספר שהיא השאירה לי, התברר שזו טעות במספר, באותו רגע הבנתי שאשמע ממנה יותר. היום אני יכול לספר לכם שלמרות שלא אשמע ממנה יותר, היא דאגה שלא אשכח אותה לעולם. השאירה לי מזכרת שקשה להתעלם ממנה, מזכרת ארורה.
בהתחלה הכל היה רגיל , כמו כל בן נוער חרמן, הדבר הראשון שעשיתי אחרי שהייתי איתה במועדון, היה לרוץ ולספר לחברים שלי על הכוסית שזיינתי בשירותים. התגאתי בזה, השווצתי שגם אני יכול, שעשיתי את זה, יצאתי גבר. המצחיק בכל הסיפור הוא שמפגש שלי עם אותה הבחורה היה בדיוק יום אחרי שהיתה לנו הרצאה בבית ספר על הסכנה בהדבקות במחלות מין.
החברים שלי לחצו שאלך להיבדק (רק בשביל השקט הנפשי שלך ושלנו), הם אמרו לי שזה מסוכן והזכירו לי את ההרצאה בבית הספר, אז הלכתי, בעיקר בכדי לרצות את החברים שלי ולהוכיח להם שלי זה לא יקרה. אבל עובדה, זה קרה !
אז אני יודע שאין לי זכות לבקש דבר וזה לא אשמתה, זה אשמתי, אשמתי שלא נזהרתי, אשמתי שהאמנתי, אשמתי שנסחפתי בלי לחשוב.
אני כאן כדי לספר את הסיפור שלי ובעיקר כדי לבקש מכם משהו. בבקשה, אל תחזרו על הטעות שלי. אף בחורה אבל אף אף אף בחורה אפילו לא פמלה אנדרסון לא שווה את זה (גם אף בחור), עדיף להפסיד פעם אחת מאשר להפסיד את כל החיים. להגיד לכם את האמת ? אני לא פוחד מהמוות, אבל אני מאוד פוחד להיות לבד. אז נכון, היום אפשר לחיות עם איידס אבל תראו לי בחורה אחת שתרצה להתקרב אליי בידיעה שאני נשא HIV . תראו לי חבר שיתן לי שלוק מהקולה בידיעה שאני נשא, תראו לי אדם שלא יצביע עלי מאחורי הגב ויגיד זה הוא...
האמת זה מגיע לי, אני לא מרחם על עצמי, אני מרחם בעיקר על המשפחה שלי. בטבע הילד קובר את הוריו, הדבר הכי הכי הכי קשה שאני חושב שיש זה שאבא קובר את הבן שלו ..... למה הם צריכים לסבול כי אני טיפש ? למה הם צריכים לסבול כי אני לא נזהרתי ? למה סבא וסבתא צריכים לאבד נכד למה אבא צריך לאבד בן ולמה אחותי צריכה לאבד אח ? למה ?
אני חושב שהדבר הכי קשה לי זה לספר לאחותי, מה אני יכול להגיד לילדה בת 6 ? שלא נזהרתי ? שאח שלה לא יהיה איתה תמיד ? באמת שחשבתי על התאבדות, אבל התאבדות זה לא הפיתרון, אני לא מסוגל לעשות את זה למשפחה שלי. אז נכון אבא ואמא משחקים אותה חזקים, אבל אמא חושבת שאני לא שומע אותה באמבטיה בוכה כשהמים זורמים...
כשהייתי קטן חלמתי שכשאני אהיה גדול אני אהיה שחקן כדורגל, עכשיו אני רק חולם להיות גדול .. כדורגל ? הצחקתם אותי אני רץ חצי ק"מ ומתעייף.
אני באמת מתחנן שלא תעשו את זה בלי קונדום, שלא תעשו את זה בלי לחשוב, בלהט של רגע. אין לכם מושג כמה זה חשוב, מדובר בחיים שלכם, אני את החיים שלי כבר הפסדתי, בבקשה אל תפסידו אתם את שלכם. אתם צודקים סקס זה אחד מהדברים הכי מהנים שיש ובכל זאת, תעשו סקס בחוכמה. שימרו על עצמכם. בבקשה.
בבקשה מכם תעבירו את המכתב הזה לכל מי שאתם יכולים בשביל שאולי אתם תצילו את החבר הכי טוב שלכם
מהמחלה האכזרית הזאת!
ואם אתם אומרים אין לי כוח לכל המכתבי שרשרת האלה, תעבירו לפחות לאנשים שבאמת חשובים לכם.
מדיניות פרסום תגובות באתר
שימו לב! אם תרצו לשלוח לי שמועה כדי שאבדוק אותה, התגובות הן לא המקום.
הקליקו כאן לדף צרו קשר