נהניתם מהאתר? האתר הועיל לכם ותרצו לתרום?
הנך כאן: דף הבית / חדשות האתר / "לא היו דברים מעולם – צרור שמועות שווא" של האקדמיה ללשון עברית

"לא היו דברים מעולם – צרור שמועות שווא" של האקדמיה ללשון עברית (חדשות האתר)

וכך נכתב בפתיחת הדף "לא היו דברים מעולם - צרור שמועות שווא" באתר של האקדמיה ללשון עברית: "מדי יום ביומו פונים אלינו שואלים נדהמים שזה עתה נודע להם על "הקביעה החדשה והנועזת" של האקדמיה, והם מבקשים לשמוע במו אוזניהם אם אמנם נכונה הידיעה. הנה מבחר שמועות והכחשותיהן בצדן..."

עדכון: דף כבר לא קיים באתר האינטרט של האקדמיה. אני מדביק כאן את תוכנו.

לא היו דברים מעולם - צרור שמועות שווא

מדי יום ביומו פונים אלינו שואלים נדהמים שזה עתה נודע להם על "הקביעה החדשה והנועזת" של האקדמיה, והם מבקשים לשמוע במו אוזניהם אם אמנם נכונה הידיעה.

הנה מבחר שמועות והכחשותיהן בצדן:

השמועה: "האקדמיה החליטה לבטל את ההבחנה בין זכר לנקבה במספרים."

לא היו דברים מעולם! ההבחנה בין לשון זכר ללשון נקבה היא מאפיין מובהק של העברית ושל השפות השמיות. השאלה אם לבטל את ההבחנה הזאת לא עלתה מעולם בדיוני האקדמיה.

השמועה: "האקדמיה החליטה שפנייה לקבוצה שרובה נשים ומיעוטה גברים, תהיה בלשון רבות ולא בלשון רבים."

לא היו דברים מעולם! צורת הזכר בעברית היא הצורה הלא-מסומנת, הצורה הסתמית - והיא יפה אפוא גם לנקבות. ואילו צורת הנקבה מציינת רק נקבה. זו דרכה של העברית, ואין האקדמיה רואה עצמה רשאית לקבוע קביעה המנוגדת לדרך זו. (אגב, אילו התקבלה החלטה כזו, פירוש הדבר היה שיש לספור את הנוכחים בכל אירוע כדי לדעת איזו לשון לנקוט. ועוד אפשר היה להקשות אם ההחלטה חלה גם על עצמים שאינם בני אדם, כגון דלתות וחלונות.)

יוער עוד זאת: המגמה המסתמנת בעברית לדורותיה היא ביטול צורות הנקבה מפני צורות הזכר, ולא להפך. בפועל בזמן עבר יש במקרא רק שרידים לצורה בגוף שלישי רבות, ואילו הצורה העיקרית היא צורת הזכר: 'הלכו'. בזמן עתיד ובציווי כבר משלהי תקופת המקרא משתלטות הצורות 'ילכו', 'לכו' וכיו"ב לנקבות (גם בעברית של היום כמעט אין שימוש בצורות 'תלכנה', 'לכנה'). ובעברית המדוברת שלנו רבים אינם מקפידים לומר 'הן', 'אתן', 'כתבתן' וכיו"ב.

השמועה: "האקדמיה החליטה שיש להגות מַקְרֵר ולא מְקָרֵר."

לא היו דברים מעולם! ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח

(1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום. ההבחנה הסמנטית בין משקל מְקַטֵּל (עושה הפעולה) לבין מַקְטֵל (כלים ומכשירים) איננה מוחלטת. שמות מכשירים אחדים נשקלו במשקל עושה הפעולה, כגון מאוורר, מייבש, מדיח (כלים), וכך גם המקרר.

השמועה: "האקדמיה קבעה שח רחוק, נמנמת, תבטת; ולמהדרין: שגר פגר."

לא היו דברים מעולם! כל אלה אינם חידושי האקדמיה. 'שח רחוק' שימש בבית אליעזר בן יהודה, אך האקדמיה קבעה: טלפון; השם 'פיג'מה' ("נמנמת" או "נמנמה" בפי מפריחי השמועות) אושר בצורתו הלועזית במילוני האקדמיה, ולמבקשים חלופה עברית מוצע הצירוף 'חליפת שינה'; הטלוויזיה עודה טלוויזיה (מעולם לא נקבע "תבטת"); וגם המהדרין (הן הרציניים הן המתלוצצים) ייאלצו להסתפק באמבולנס או ב'מכונית חולים', ולוותר על שירותיו של "שגר פגר".

מדיניות פרסום תגובות באתר

  • מטרות התגובות באתר: להוסיף מידע להסבר, להסכים או לחלוק על המידע שבהסבר או בהמלצה.
  • אם ברצונכם להתלונן על האובייקטיביות של האתר, קראו קודם את הדף אתר זה אינו אובייקטיבי
  • התגובות מתפרסמות רק לאחר אישור
  • אין הבטחה שהתגובות יאושרו
  • ישנה אפשרות שתגובות יעברו עריכה לפני הפרסום
  • התגובות צריכות להיות קשורות למכתב או להסבר
  • לא יתפרסמו תגובות שאינן מכבדות את כותבי התגובות ואת הקוראים.

מה יש לך לתרום?

כתובת הדואל שלך לא תוצג. שדות חובה מסומנים ב *

*

Scroll To Top