אנחנו מקבלים מכתב באימייל המבטיח לנו סכומי כסף נכבדים. קשה שלא להתפתות. קשה שלא לשים את הספקנות הטבעית שלנו בצד ולחשוב ש"אולי הפעם זה אמיתי".

המכתבים האלה מגיעים בכמה גירסאות:

העוקץ הניגרי ואימיילים דומים – אשתו של אדם בכיר צריכה להוציא סכום גדול של כסף מתחומי המדינה והיא מבקשת מאיתנו עזרה בהעברת הכסף ובתמורה לשירות היא תפצה אותנו בנדיבות.

זכייה בפייס – האימייל שלכם הוגרל על ידי לוטו זה או אחר וכל מה שאתם צריכים לעשות זה לקבל אליכם סכום כסף גבוה.

זכייה בהגרלה – חברות עשירות כמו מיקרוסופט או גוגל מצ'פרים את הלקוחות שלהם בסכומי כסף יפים.

מטרת התרמיות האלה היא לקבל מכם כסף, לא לתת לכם.

בתהליך העברת הכסף אליכם תתבקשו להעביר סכומים קטנים או גדולים כדי לרכוש מסמכים או עמלות שונות. תתבקשו לתת את פרטי חשבון הבנק שלכם כדי להעביר אליו כסף. ההבטחה לסכומים גדולים תגרום לכם לעשות שטויות שאחר כך תצטערו מאד עליהן. לכן, צריך לדעת איך לזהות תרמית כזאת ולא ליפול בפח.

השיטה הפשוטה לזהות את התרמיות האלה היא על ידי שאלה פשוטה שתשאלו את עצמכם: "למה דווקא אני?"

אם אין לכם קשרים עם גנרלים מאפריקה או מאסיה אין שום סיבה שיפנו אליכם.

אם לא רכשתם כרטיס הגרלה, אין שום סיבה שתזכו בפרס.

אפילו אם אתם לקוחות של מיקרוסופט או גוגל, החברות האלה לא מכירות אתכם באופן אישי.

מקומם של אימיילים כאלה בפח האשפה.

בלי היסוס.

לא, באמת. בלי היסוס.

לא, אין סיכוי שזה אמיתי.

אפילו לא קצת.

לפח. מייד.

שלום לך

לפני חודש וחצי חברה שלי, שני לבון, הייתה זקוקה בדחיפות לתרומות דם מסוג AB לצורך תרומת טסיות דם.
...

דיברתי עכשיו עם אורן מירון, מקים האתר. השתכנעתי שהרעיון מאחורי הקמת האתר הוא טוב ונכון. בינתיים כבר נרשמו למאגר אלפים ובכל יום נרשמים עוד. אם אתם נוהגים לתרום דם, אנא הירשמו באתר תרומת דם להצלת חיים והעבירו הלאה את המכתב.

כותב לי אחד מקוראי האתר כתגובה למכתב על האונס בקניון איילון.

"לפני הרבה שנים הייתי יו"ר ועד ההורים בבית ספר ברמת השרון.

באחת הישיבות טען אחד ההורים שהיה מקרה אונס בחצר בית הספר ומסתירים את  המקרה מהציבור.

ערכתי חקירה והתברר שהעובדות הן:

"כק"מ בקו אווירי מבית הספר [בשכונה אחרת], פועל ערבי הלך לתומו באחד מרחובות רמת השרון ושכנה טלפנה למשטרה ודיווחה שמסתובב טיפוס חשוד. ניידת הגיעה, עשתה סיבוב ולא מצאה דבר". בטלפון שבור בין חמישה אנשים המקרה הפך ל"אונס בחצר בית הספר".

אם הידיעה הייתה עוברת ארבעים אנשים הייתי  אולי מקבל זאת אבל הממה אותי העובדה שהידיעה עברה והשתבשה לחלוטין כשהיא מועברת בסה"כ בין חמישה אנשים.

אנשים שמוחים על דבר זה או אחר לפעמים מחברים אימיילים הקוראים לחרם צרכני על הגוף שעליו הם מוחים.

מה לעשות עם האימיילים האלה? האם להעביר אותם הלאה?

השאלה הראשונה שכדאי לתת עליה את הדעת היא לגבי העובדות המצויינות במכתב. האם הן נכונות? לא תמיד. לפעמים, מרוב שזועמים, לא בודקים את העובדות.

השאלה השניה היא יותר עקרונית, וזו שאלת האפקטיביות של חרם. בדרך כלל ההזמנה לחרם היא "אם כולנו נחרים את הגוף הזה, הוא ייפגע מבחינה מסחרית ולא תהיה לו ברירה אלא לשנות את דרכיו". לרוב, בחברה החילונית שבה כל אחד מחליט על עצמו ואין רב שמחליט עבור כולם, החרמות האלה לא אפקטיביים.

אבל, אני חושב (שימו לב, דעתי האישית בלבד) שאם העובדות המצויינות במכתב נכונות, והנושא אכן מרגיז, כדאי להעביר את המכתב. העברת המכתב מעוררת מודעות לנושא ומרחיבה את מעגל האנשים שיודעים על כך.

בנוסף לכך, הימנעות אישית מרכישת מוצרים מסויימים או שימוש בשירותים מסויימים, כשהיא תואמת את הערכים האישיים, מחזקת את האדם שפועל על פי ערכים ועקרונות שבהן הוא מחזיק.

כל אחד בוחר את השירותים והמוצרים שמהם הוא נמנע.

שתי דוגמאות :

- יש כאלה שלא משתמשים בשירותיהם של בעלי מקצוע שעובדים בשבת. על ידי כך הם מזכירים לעצמם ולאחרים את חשיבותה של השבת בשבילם.

- אני לדוגמא, משתדל להימנע מרכישת מוצרים שיוצרו בשטחים הכבושים. על ידי כך, גם בסופרמרקט אני מזכיר לעצמי בעד מה אני ונגד מה אני.

אם אתם מקבלים אימייל ומתלבטים מה לעשות איתו, ההמלצות הבאות אולי יעזרו לכם. שימו לב שאלו רק המלצות ותמיד כדאי להפעיל שיקול דעת בריא הקשור גם לערכים האישיים שלכם.

אם החלטתם להעביר מכתב הלאה, מחקו את כל השמות והכתובות מגוף המכתב ושלחו הלאה בעותק נסתר – BCC. כך תקשו על שולחי דואר זבל ו-וירוסים.

חפשו את המכתב באתר "לא רלוונטי" או באתרים אחרים העוסקים במכתבי שרשרת. קראו את העובדות ולא רק את השורה התחתונה. כדאי להכיר את סוגי המכתבים הנפוצים.

אפילו אם מכתב כולל חתימה אלקטרונית עם פרטים אישיים מלאים, ואפילו אם מדובר בחתימה רשמית של משרד ממשלתי או בעל מקצוע, אין הדבר מעיד על נכונות המכתב. לרוב, מדובר בחתימה אוטומטית של אנשים שבלי לחשוב העבירו שטויות הלאה (ומצטערים על כך עד היום)

אם במכתב ישנה הזהרה מפני אדם פרטי, חפשו את השם שלו במנוע חיפוש רגיל או בחיפוש חדשות. השתדלו להימנע מהפצת לשון הרע ומהלבנת פני חפים מפשע. אם יש ספק, אין ספק. אל תעבירו את המכתב. אותה פעולה מומלצת לגבי הזהרות מעסקים וחברות מסחריות.

אם המכתב מבקש תרומה עבור אדם, חפשו עוד עובדות לגבי המקרה בחדשות או בחיפוש רגיל. במידה שיש ספק, התקשרו למספר הטלפון שמופיע במכתב. אני ממליץ להעביר הלאה את המכתב רק לאחר שתתרמו בעצמכם.

אם הבקשה היא לתרום דם, חפשו את שם החולה בחדשות או בחיפוש רגיל.

אם הבקשה היא רק להעביר הלאה את המכתב כדי לתרום לאדם או מטרה, מחקו את המכתב. זה לא עובד.

אם יש במכתב הבטחה שתזכו בכסף או במוצר אם תעבירו הלאה את המכתב, מחקו אותו. הדבר היחידי שתקבלו אלו עוד מכתבים מסוג זה.

אם זו הזהרת וירוסים, רוב הסיכויים שזה לא נכון. אל תחששו למחוק את המכתב כי משלוח המכתב הלאה לא יסייע לאף אחד. האם מותקן על המחשב שלכם אנטי-וירוס מעודכן?

אם המכתב כולל הזהרה מפני גניבת זהות, לרוב זה נכון. כדאי להעביר הלאה (על פי הכללים הרשומים למעלה) כי הרבה אנשים לא מודעים לבעיה.

לא קשור למכתבי שרשרת אבל כדאי לדעת ולהיזהר.

אם קיבלתם הודעה על זכייה בהגרלה כל שהיא, אל תתפתו ומחקו מייד את המכתב. זו היא רמאות שמטרתה לגנוב מכם כסף. אלא אם כן כמובן קניתם כרטיס עבור אותה הגרלה.

הארגון חברים לרפואה מפיץ מכתבים המציעים תרופות יקרות למסירה. במידה וקיבלתם מכתב כזה, אנא הסתכלו בלוח המודעות באתר חברים לרפואה כדי לבדוק האם התרופה כבר נמסרה או שעדיין לא.

אנשים שאיבדו משהו מחפשים אותו או אנשים שמצאו משהו משתמשים באימייל שרשרת כדי לפתור את הבעיה. הבעיה בסוג כזה של מכתבים שאין דרך לדעת האם החפץ נמצא או לא. לכן אני ממליץ להשתמש באתר איבוד – אתר השבת אבידה ישראלי. באתר הזה אפשר לפרסם מציאות ואבידות ולעדכן האם האבידות הצליחו למצוא את בעליהן, או ההפך.

כאשר אנשים מקבלים מכתבים המבקשים מהם לתרום, עולות אצלם שאלות משני סוגים: שאלת עדכניות המידע ושאלת אמינות המידע.

מכתב שנשלח אינו מתעדכן בעצמו ולכן מרגע שליחתו הוא מפסיק להיות מעודכן. אני מציע לכל מי ששוקל לשלוח בקשת תרומה כל שהיא, להקים אתר קטן לפני משלוח המכתב. לאחר הקמת האתר, אפשר לצרף למכתב את כתובת האתר ולציין שבאתר עצמו יתפרסמו עדכונים. באתר אפשר לתת תשובות לשאלות שנשאלות, לעדכן לגבי מצב האדם המבקש את התרומה וכו'. בימינו, הקמת אתר אינה דבר מסובך ואפשר לעשות זאת בחינם. כל מי שיודע לפתוח כתובת אימייל יכול להקים בלוג באתרים כגון בלוגלי, תפוז וישראבלוג. אם אתם לא מיומנים מספיק, אפשר לבקש את הטובה הזאת מקרובים וידידים.

כאשר מבקשים תרומה כספית, עולה שאלת האמינות. לאנשים המבקשים תרומות כספיות עבור חולים, אני ממליץ להעזר בארגון "חברים לרפואה". הארגון מעניק סיוע פורמאלי לחולים ומשפחות ומבצע בדיקות אמינות של מבקשי התרומות.

שנהיה בריאים.

גניבת זהות היא פעולה שבמהלכה מתקבלים מכם פרטים אישיים המאפשרים לגנבים להתחזות אליכם ולבצע בשמכם פעולות.

גניבת זהות מאפשרת לגנבים למשוך כסף מחשבונות הבנק שלכם, לשלם בשמכם, לקבל בשמכם כסף, לפרסם מידע בשמכם ועוד.

מכיוון שבעולמנו מתבצעות פחות ופחות פעולות פנים אל פנים, כך גדלים הסיכויים לגניבת זהות.

בשלב הראשון – הגנבים פונים אליכם באמצעי אלקטרוני – אתר, אימייל, טלפון – ומשיגים מכם בתרמית פרטים אישיים.

בשלב השני – הגנבים משתמשים במידע שקיבלו מכם כדי לבצע את זממם.

מה לעשות?

לחשוד. כל הזמן לחשוד.

אפילו אם מי שפנה אליכם נשמע אמין וסמכותי. אפילו אם מאיימים עליכם שחשבון הבנק שלכם או תיבת הדואר שלכם ייסגרו. אפילו אם מבטיחים לכם סכום גדול של כסף.

לחשוד.

כאן תוכלו לקרוא עוד על אמצעים להתגונן.

קיימות מספר גרסאות של מכתבים המבטיחים שאם תעבירו את המכתב הלאה, ילד חולה או ארגון נצרך יקבלו מספר מסויים של סנטים או אגורות. מדי פעם מופיעות גרסאות חדשות.

פעם היה קשה לעקוב אחרי מעבר אימיילים. היום קיימת האפשרות.

עדיין לא נתקלתי במקרה אמיתי של גיוס כספים בדרך זו.

לכן, אפילו אם המכתב נוגע לליבכם, אל תעבירו אותו הלאה.

העברת המכתב הלאה תגרום אך ורק להגדלת דואר הזבל שאתם תקבלו.

למה? תוכנות להפצת דואר זבל משתלטות על מחשבים מוגנים של אנשים תמימים. ברגע שהכתובת שלכם תגיע למחשב כזה, היא תוסיף אתכם למאגר ותתחיל להפציץ אתכם בדואר זבל.

לטובתכם, ככל שתעבירו פחות מכתבים הלאה, כך תקבלו פחות דואר זבל אוטומטי.

מה לעשות עם מכתבים המבקשים תרומות דם?

בתקופה האחרונה אני (חנן כהן, מנהל אתר "לא רלוונטי") נמנע מלפרסם מכתבים המבקשים תרומות דם עבור חולים מסויימים. הסיבה היא שכל הזמן אנשים חולים, מבריאים או נפטרים ואני לא יכול לעקוב אחר המצב של כל אחד מהם.

בנוסף לכך, אם תכירו את הסוגים השונים של מכתבי הבקשה לתרומות דם תוכלו לקבל בעצמכם החלטה מה לעשות עם המכתב.

שני הסוגים העיקריים של בקשות תרומת הדם הם עבור חולים מסויימים כאשר למעשה התרומה מגיעה למאגרים הכלליים. לכן, העובדות לגבי מצבו של החולה (הבריא, עדיין חולה, נפטר) לא ממש רלוונטיות לשאלה האם להעביר הלאה את המכתב.

הסוג השלישי – בקשה לתרומת רכיבי דם, היא עבור חולה מסויים שנמצא בבית חולים מסויים. כדי לדעת אם להעביר הלאה את המכתב, כדאי להתקשר למספר הטלפון שנמצא בו.

הבקשות לתרומות דם מתחלקות לשלושה סוגים

1. תרומת דם (רגילה)
2. הצטרפות למאגר מוח עצם
3. תרומת רכיבי דם

תרומת דם רגילה עבור חולה

מה מבקשים?

• מבקשים שתגשו לאחד מבתי החולים ותתרמו דם בשמו של חולה מסויים.

מה כדאי לדעת?

• כל תרומות הדם נכנסות למאגרי הדם של בתי החולים ושל מגן דוד אדום.
• בתי החולים מעודדים משפחות להפיץ קריאה לתרומת דם כדי להגדיל את כמות הדם במאגרים שלהם. הדם שלכם לא יגיע בהכרח לחולה המסויים. במידה והחולה הבריא או נפטר, התרומה שלכם עדיין תנוצל.

תרומת מוח עצם

מה מבקשים?

• מבקשים שתגיעו לאחת מנקודות ההתרמה ותתנו דגימת דם.
• כמו כן מבקשים שתתרמו כסף שיכסה את עלות הכנסת נתוני הדם שלכם למאגר.

מה כדאי לדעת?

• טיפולים לחולי סרטן משמידים את מח העצם שלהם ואז הם נזקקים לתרומת תאי מוח עצם כדי להחזיר לעצמם את התאים שנפגעו. תורמי מח עצמות חייבים להיות זהים למושתל, מבחינת מאפיין סיווג הרקמות, הידוע בשם ‘חלבוני HLA’. בשל המספר הכמעט בלתי מוגבל של צירופי HLA אפשריים,הסיכויים להתאמה בין שני אנשים שאינם קרובי משפחה נמוך מאד. השתלות אלה מתאפשרות הודות לקיום מאגרי תורמים ממוחשבים בינלאומיים גדולים, המאפשרים לבדוק התאמה למיליונים רבים של אנשים אחרים. הסיכוי למצוא תורם במאגרים נאמד היום ב-30%-40%. (מתוך וויקיפדיה)
• לתרומת מוח עצם שני שלבים: 1. מתן דגימת דם שבעקבותיה נכנסים נתוני הדם של התורם למאגר מידע. 2. במידה ונמצאה התאמה מדוייקת בין חולה ובין דגימה שנמצאת במאגר, התורם ייתבקש לתרום את מח העצם שלו. גוף התורם הבריא יחזיר לעצמו בזמן קצר את התאים שנתרמו.
• את מאגרי מח העצם מפעילות עמותות ולא ממשלת ישראל.
• העמותות מממנות את עלות הפעילות על ידי בקשת תרומות כספיות.
• כל המידע מהמאגרים השונים מתרכזים בארגון בינלאומי אחד כך שאין צורך לתרום דגימה פעמיים.
• מדי כמה חודשים, אחת העמותות מגייסת את הציבור לתרומות על ידי העלאת סיפורו של חולה שלא נמצא לו תורם מתאים.

תרומת רכיבי דם

מה מבקשים?

• מבקשים שתגיעו לבית חולים מסויים כדי לתרום רכיבי דם.

מה כדאי לדעת?

• תרומת רכיבי דם היא עבור חולה מסויים.
• תרומת רכיבי דם מתבצעת על ידי התחברות למכונה שלוקחת מכם דם, מסננת מהם את הרכיבים הנחוצים ומחזירה לגוף את שאר הדם.
• תרומת רכיבי דם מתבצעת בבית החולים שבו נמצא החולה.
• לפני ששוקלים לנסוע לבית החולים לתרום, כדאי להתקשר כדי לוודא את מצב החולה ולוודא שאתם מתאימים למתן התרומה. אפילו טיפול שיניים שהתבצע לאחרונה יכול למנוע מכם לתרום רכיבי דם.

קישורים

• עמותת זכרון מנחם
• עמותת עזר מציון
• מגן דוד אדום

זהירות, הודעות שרשרת מאת הרב שמואל אליהו פורסם ב Ynet – 22.06.08, 09:09

"כשאתם מקבלים הודעת שרשרת בפלאפון או במייל. תעצרו. תבדקו ותזכרו שברוב המקרים מי שממשיך את השרשרת – ממשיך את ההבל". הרב שמואל אליהו מספר ל-ynet על ההתמודדות עם הודעות השרשרת הלא מדויקות בעניין מצבו של אביו ועל אנשים מהיישוב שנופלים יום יום בפח

לקריאת המאמר המלא

נכתב על ידי עודד לבנה ונשלח לאתר "מידע דיגיטאלי" לשם עזרה במניעת ההפצה של התראות שוא על וירוסים. לעודד, תודות!

1. תאריך: התראה על וירוס שאין לה תאריך, ואשר משתמשת במלים "חדש" או "אתמול" או "עדיין מעטים יודעים על כך" היא מפוקפקת: "חדש " – למתי? "אתמול" – של איזה יום? מאיפה הבטחון להצהיר ש"לא רבים יודעים על כך", ובפרט כאשר ההתראה מופצת ומשוכפלת באינטרנט?

2. סימוכין: התראה על וירוס ללא מצביע לאתר שהוא מקור המידע, ואשר מספק מידע מפורט יותר, היא מפוקפקת.

3. "תפיץ אותי": התראות על וירוסים אשר מבקשות מכם להעביר אותן לכל רשימת המכותבים שלכם הן התראות שוא. אף פעם אל תעבירו התראה על וירוס "לכל רשימת אנשי הקשר שלכם", "לכל מי שמשתמש בדואל", או "לכולם", ולעולם אל "תפיצו את ההודעה הזאת במהירות האפשרית".

4. למי כן להעביר התראות על וירוסים: אם קיבלתם התראת אמת על וירוס ואתם עובדים בארגון, יש אדם אחד להעביר אליו את ההתראה: מנהל הרשת לבדו. למנהל הרשת יש היכולת להבחין בין התראת אמת והתראת שוא. יש לו גם הקשרים ליידע מנהלי רשת נוספים וההרשאות והידע למנוע מעבר של הוירוס לרשת הארגונית וממנה. הוא גם האדם היחיד שיחליט אם לחסום את הוירוס או להזהיר את המשתמשים. בדרך כלל מנהל הרשת לא צריך את ההתראה שלכם – הוא קיבל את התראות האמת מהמקורות שלו – מחברות האנטי-וירוס וממנהלי רשת אחרים.

5. סופרלטיבים: בדרך כלל התראות על וירוסים אשר נוקטות סגנון קיצוני או משתמשות בסופרלטיבים (כמו "חזק", "מסוכן יותר מהוירוס מליסה", או "מרושע מאד") הן מפוקפקות: התראות אמת על וירוסים הן מידע טכני. הן לא צריכות את יחסי הציבור האלה.

6. תאורים של נזק שמונע הפצה של הוירוס: התראות המשתמשות בביטויים כמו "הוירוס ימחק את כל התוכן של הדיסק שלך", או "הוירוס אוכל את כל המידע על הדיסק" הן מפוקפקות במיוחד: אם הוירוס מוחק את כל תוכן הדיסק, אז איך הוא יוכל להמשיך להפיץ את עצמו? ואם הוא לא יכול להפיץ את עצמו – אז איך הוא בכלל יגיע אליכם? ככלל, וירוסים שעושים יותר מדי נזק בלי להשהות את הנזק, לפחות עד שיפיצו את עצמם, הם במובן מסויים, מתאבדים (או לפחות הורגים את הפונדקאי שלהם), ולכן לא ישרדו.

7. התראות הניתלות באילנות גבוהים: יש לפקפק בהתראות המצטטות מקורות-לכאורה שהם שמות מפורסמים אך חסרי קשר לאבטחת מידע, כמו למשל "ההודעה נמסרה אתמול בבוקר ממיקרוסופט / אינטל / IBM / AOL / MIT / CIA" (כדי ליצור תחושת אמינות).

8. אינדיקציית השיעמום: התראות אמת על וירוסים הן די משעממות: אלה דיווחים טכניים יבשים עם לא מעט פרטים טכניים.

9. אותי כן תפיץ: את הדף הזה אתם יכולים להעביר לכל מי ששלחתם לו התראה על וירוס.

מסתובבים הרבה אימיילים המזהירים מפני הונאות כרטיסי אשראי. הארץ TheMarker פרסמו סדרת כתבות בעניין, ואני מפרסם את הקישורים כאן לכל החוששים והמעוניינים.

שש שיטות ההונאה הנפוצות בכרטיסי אשראי

מאת דפנה לוצקי

איך לגהץ מבלי להיכוות: המדריך להתגוננות מפני גניבות וזיופים בכרטיסי אשראי

כללי זהירות

האחריות היא של חברת האשראי

מאת רוני לינדר-גנץ

יש אנשים שמנשקים מזוזות ומאמינים שזה יביא להם מזל טוב.* יש כאלה שמאמינים שאסור ללכת מתחת לסולם, כי זה מביא מזל רע. כל סוגי האנשים המאמינים במזל אומרים "אם זה לא יועיל, זה בטח לא יזיק". אלה שמעבירים הלאה מיילים המבטיחים מזל טוב (במידה ותעבירו את המכתב הלאה) או מזל רע (אם לא תעבירו את המכתב) מזיקים.

למה הם מזיקים? כי הם דורשים תשומת לב מאלה שחושבים שאימיילים כאלה הם שטויות. המקבלים צריכים לקרוא ולמחוק את האימיילים או לחזור אל ה"מעבירים" ולבקש מהם לא לשלוח שוב שטויות כאלה. וזהו בזבוז זמן לריק.

לכן, התשובה לשאלה "אבל מה זה מזיק?" צריכה להיות "כי אני לא מאמינ/ה בזה ואת/ה מבזבז/ת את הזמן שלי, זמן שהייתי יכול/ה לנצל לעניינים מועילים יותר. בבקשה אל תשלח/י לי עוד מכתבים מסוג זה. לעולם."

* וראו דיון מעניין על מנהג נישוק המזוזה באתר חופש

השיווק הרב שכבתי מבוסס על כך שכדי להרוויח כסף, חייבים לגייס אנשים נוספים (עוד שכבה) שימכרו את המוצר ויעבירו חלק מהרווחים לשכבה שמעליה. פרסומות של אנשי השיווק הרב שכבתי תמיד מבטיחות לכם יכולת להרוויח הרבה כסף, ובכך הן שונות מכל פרסומת אחרת. כל הפרסומות ה"רגילות" מבטיחות מוצר או שירות בעלות מסויימת. הפרסומות של השיווק הרב שכבתי מבטיחות רווחים.

האם אנשי השיווק הרב שכבתי פועלים מתוך אהבת האנושות ומתוך דאגה לרמת חייכם?

יש להניח שלא, אבל הם מסתירים את העובדה הזאת. פרסומות למוצרים או שירותים רגילים מניחים שהקהל יודע שהמוצר או השירות נמכרים לשם עשיית רווח, ואין לאף אחד בעיה עם זה.

פרסומות של השיווק הרב תכליתי מבליטות את האפשרות לרווחים גדולים ומסתירות את השיטה העסקית שבה הרווחים עוברים עוברים למעלה ושהמוטיבציה של המפרסמים היא עשיית רווחים. וכאן בדיוק נמצא ההבדל שיעזור לכם להבחין בפרסומות של השיווק הרב תכליתי. (והערת סיום לאנשי השיווק הרב שכבתי: קראתי את הספרים ודיברתי עם מספיק אנשי השיווק הרב שכבתי למיניהם. אין צורך לכתוב ולהתקשר. תודה.

ישנו מנהג מגונה של נסיונות לגניבת המידע אישי על ידי התחזות לחברות לגיטימיות, כגון בנק בשם citibank. באנגלית יש לזה כבר כינוי – phishing. איך זה עובד? אתם מקבלים לאימייל שלכם מכתב מחברה שטוענת שקרתה אצלם איזו בעיה עם המידע שלכם ואתם מתבקשים להקליד זאת שוב באתר שלהם. דרך נוספת היא ה WINNING NOTIFICATION שבה מודיעים לכם על זכיה בלוטו ורק צריכים עוד כמה פרטים כדי להעביר אליכם את סכום הזכיה. קשה לזהות את המתחזים והאמצעים שהם יפעילו כדי לגנוב מכם את פרטיכם האישיים והבנקאיים ישתכללו עם הזמן.

יש רק דרך אחת להתגונן מפני נסיונות כאלה והיא לא להאמין לאף אחד! אף חברה לגיטימית לא תשלח לכם אימייל ובו תודיע לכם שהיא איבדה את המידע עליכם.

אם אתם קונים באינטרנט, שימו לב שסמל האתר המוגן (סמל המנעול) מופיע, דבר המסמן לכם שהתקשורת ביניכם ובין האתר מוצפנת.

שימו לב! אם אתם לא בטוחים, אל תעשו כלום. פעולה מיותרת יכולה לעלות לכם הרבה כסף.

באתר הלגיטימי של חברת citi תוכלו ללמוד עוד על שיטות התרמית ומה הן הדרכים להתגונן מפניהן.

תיבת הדואר שלנו הפכה בזמן האחרון לזירת התגוששות בין צרכנים פגועים ומאוכזבים ובין עסקים וחברות. סועדים התאכזבו מהאוכל שקיבלו במסעדה, טיילים נפגעו מהיחס של חברת הנסיעות, נופשים נפגעו מהיחס של בית המלון ועוד ועוד. כולם מחברים אימיילים ושולחים "לכל העולם" כדי "להחזיר" וכדי "להזהיר". את האימיילים האלה אני מקבל לבדיקה ושואלים אותי "האם להעביר הלאה?"

במקרים הבודדים שניסיתי לבדוק גיליתי שיש יותר מגרסה אחת על המקרה ובלי חקירה מעמיקה, אי אפשר לדעת מי צודק, לכן גיבשתי לי דרך להתמודדות עם המכתבים האלה.

אני חושב שהמכתבים של הצרכנים המאוכזבים והפגועים מתחלקים לשניים:

1. מכתבים בעקבות ארוע מסויים. כבר כתבתי למעלה שקשה לדעת מי צודק בנוגע למקרה מסויים.

2. מכתבים המתלוננים על מדיניות העסק או החברה. במקרה זה אפשר ליצור קשר עם החברה ולבדוק האם באמת מה שמתלוננים עליו הוא חלק ממדיניות החברה. אם כן, אפשר לדרוש מהם לשנות את המדיניות הפוגעת או להעביר הלאה את המכתב כדי להפעיל על החברה לחץ.

בעיה נוספת עם מכתבים של צרכנים נפגעים היא שלא תמיד הם טורחים לצרף את שמם ואת הדרך ליצור איתם קשר. כתוצאה מכך, כל מכתב צרכני אנונימי מייד חשוד כהתקפה של מתחרים לאותו עסק.

br />[המכתב מגיע באנגלית ובו הודעה על זכיה בסכום עצום בלוטו אבל "בגלל בילבול בשמות הזוכים ומספרי הזכיה, יש צורך לוודא את פרטיכם". למעשה, זו היא תרמית שמטרתה לגרום לכם לשלם להם ולא ההפך.

אל תתנו לסכום העצום לבלבל אתכם ולחשוב ש"אולי בכל זאת יש כאן משהו". חישבו בעצמכם: האם הגיוני שמישהו יגיד לכם שזכיתם במיליוני דולארים בלוטו בלי שבכלל קניתם כרטיס? האם אתם יכולים לסמוך על חברה ש"איבדה כמה פרטים אישיים"? איפה בכלל נמצאת החברה שרוצה לתת לכם מליון דולאר? בקיצור, התרמית זועקת לשמיים.

מיצאו את כפתור ה Delete הקרוב אליכם וללא היסוס עשו בו שימוש.]
veryho

br />[יותר ויותר אנשים משתמשים באימייל כדי לבקש תרומות לעצמם או לקרוביהם. לפעמים מדובר במה שנתפס על ידי המבקשים כהזדמנות האחרונה להצלת חיים ולפעמים מדובר בשיפור איכות החיים הירודה של החולים.

ההחלטה האם לתרום היא אישית, ואין כאן כמעט כללים.

מבקשי התרומה חייבים לאפשר לכל אחד לוודא למי הולכת התרומה ולמה. אם לא מצויין במכתב מספר טלפון, אל תתרמו ואל תעבירו. כבר היו דברים מעולם.

אם מכתב מסויים נגע לליבכם והחלטתם לתרום, אני ממליץ להתקשר למספר הטלפון המצויין במכתב. השיחה תעזור לכם לקבל את ההחלטה הסופית.

השאלה האם להעביר את המכתבים האלה הלאה גם היא לא פשוטה.

מצד אחד, אולי אתם לא מעוניינים לתרום אבל לא עולה לכם כלום להעביר הלאה את המכתב ואז אולי מישהו בהמשך הדרך יתרום.

מצד שני, העברה הלאה של מכתבים מסוג זה מוסיפה ל"רעש" שמצטבר בתאי הדואר של כולם. לכן, אני מציע שגם לפני שמעבירים הלאה מכתב עם בקשת תרומה, תתקשרו ותבררו.

כמובן שאם התקשרתם ותרמתם, העברת המכתב הלאה עם המסר "אני תרמתי", מחזקת את הסיכוי שגם אחרים יתרמו.]
veryho