באמצע יולי 2010 גילה ארז וולף רשימה של אלפי כתובות אימייל וסיסמאות של ישראלים שפורסמה על ידי האקרים טורקים.

בעקבות פרסום הרשימה בבלוג שלו, האינטרנט הישראלי כמרקחה.

מופץ באימייל קובץ עם רשימת האימיילים.

יש כאלה שמצאו עוד רשימות.

אייל שחר פיתח כלי לבדיקה האם הכתובת שלכם נמצאת באחת הרשימות.

כל המהומה הזאת הבהירה להרבה אנשים שהאתרים שאצלם הפקידו מידע אישי אינם בטוחים.

הבעיה הגדולה בהתייחסות לרשימות הללו היא שאפילו אם לא מצאתם את כתובתכם באחת מהן, אתם לא יכולים להיות בטוחים שהיא לא נמצאת ברשימה אחרת שלא פורסמה.

הרבה אנשים משתמשים באותה סיסמה לכל האתרים שאליהם הם נרשמים. כתוצאה מכך, אם מגלים סיסמה לאתר אחד, אפשר להניח שגם הסיסמה של האימייל והפייסבוק יהיו זהות. מכאן, הדרך פתוחה לפריצות ורמאויות שונות.

הרבה אנשים גם משתמשים בסיסמאות שמאד קל לנחש. לדוגמא – הסיסמה 123456 נמצאת בשימושם של 2400 איש מתוך 100,000. לרשימת הסיסמאות הנפוצות.

אז מה לעשות?

1. לא להעביר את הרשימות, לא לבדוק ברשימות או באתרים שמאפשרים בדיקה. הבדיקה רק תכניס אתכם לפאניקה או תעניק לכם תחושת ביטחון מזוייפת.

2. לא להשתמש באותה סיסמה בכל האתרים שבהם אתם נרשמים

3. לחבר לעצמכם סיסמאות קלות לזכירה אך קשות לפיצוח. איך עושים? קיראו איך אני בוחר את הסיסמאות שלי. קיראו גם את התגובות. יש שם רעיונות טובים נוספים.